מלחמה, שלום ומאבק קיומי: פניני הניאו-ריאליזם האיטלקי בסינמטק ירושלים

סינמטק ירושלים מציג החודש מחווה ל"ניאו-ריאליזם", תנועה קולנועית שפעלה באיטליה מיד לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, ועסקה במוראות המלחמה ובהשלכות המשטר הפשיסטי. המאבק בנאצים ובפשיסטים, סיום המלחמה, הערים ההרוסות, תנאי המחייה הקשים, העוני והרעב, המאבק המעמדי – כל אלה היו העובדות שמתוכן התגבש הניאו-ריאליזם כתנועה ששמה במרכז את מצוקות האדם הפשוט ומתבוננת בו מקרוב.

צ'זרה זאווטיני, תסריטאי ומשורר, אחד מאבות הניאו-ריאליזם, כתב לאחר נפילת הפשיזם: "ראינו כי נפתח בפנינו חקר ללא קץ של האדם, לא חקר מופשט אלא ממשי, ממשי כמו האנשים שהביאו את המלחמה והתנסו בה. היה זה צורך להכיר, לראות כיצד יכלו להתחולל מאורעות נוראים אלה, והקולנוע היה האמצעי הישיר ביותר והבלתי אמצעי ביותר לחקירה מסוג זה".

זה קולנוע חדש על גבול הדוקומנטרי: התקציבים היו זעומים, אולפני צ'ינהצ'יטה המפוארים היו הרוסים, והצילומים נערכו ברחובות המרוסקים של הערים האיטלקיות, עם שחקנים בלתי מקצועיים.

התוכנית של סינימטק ירושלים החודש מציגה שלושה מהבימאים הבולטים של התנועה: טרילוגיית המלחמה של רוברטו רוסליני ("רומא עיר פרזות", "פאיזה", "גרמניה שנת אפס"); ויטוריו דה סיקה ("מצחצחי הנעליים", "גנבי האופניים", "אומברטו ד."); ולוקינו ויסקונטי הזכור בעיקר כבימאי של יצירות בארוקיות, אך התחיל את הקריירה כניאו-ריאליסט ("אוססיונה", "האדמה רועדת", "בליסימה").

אמנם כל סרטי הסדרה ראויים לצפייה, אך אנו ממליצים במיוחד על "רומא עיר פרזות", "גונבי האופניים" "האדמה רועדת"  ו"גרמניה שנת אפס". האחרון צולם בברלין ההרוסה לאחר נפילת גרמניה הנאצית. בסרט, נער דחוי בן 15, המפרנס היחיד של המשפחה שפוגש ברחוב את מי שהיה מורו, פעם נאצי וכעת עבריין הסוחר בשוק השחור, וזה גורס בפניו כי "רק לחזקים ישנה הזכות לשרוד".

דה סיקה בסרטו "גנבי האופניים" מתאר את רומא מוכת האבטלה בשנים שלאחר המלחמה. מובטל שמצא סוף סוף משרה של מדביק מודעות, יוצא עם בנו לאודיסאה מיוסרת בחיפוש אחר אמצעי עבודתו – זוג האופניים שנגנב ממנו. רק חברי סניף המפלגה הקומוניסטית השכונתי מתגייסים לעזרתו.

הבימאים בזרם הניאו-ריאליסטי הצליחו לתפוס היטב את המהות של הזמן והמקום – המאבק להישרדות ומחירו. הם תיארו קהילה הנלחמת על חירותה בימים שבהם המדינה והמוסדות – המשטרה, הכנסייה, הבנק – ריקים מתוכן ואין בכוחם או ברצונם לסייע. אלה סרטים המתרחשים על רקע קריסה חומרית ומוסרית, בעולם ללא חוק, שבו נדרשים בני האדם לבחור עבור עצמם ועבור קהילתם מהו הדבר הנכון שיש לעשותו.