חרף המחאות: בנגב מקימים יישובים יהודיים 'על מנת לתפוס שטחים ולייהד את המרחב'

האגודה לזכויות האזרח ובמקום – מתכננים לזכויות אדם פנו בשבוע שעבר למנכ"ל מינהל התכנון וליועצת המשפטית לממשלה בעקבות הפרסומים לפיהם מדיניות המינהל היא לפעול להקמתם של יישובים יהודיים חדשים בקרב יישובים ערבים ובדואים. זאת, על מנת לתפוס שטחים ולייהד את המרחב. בפרסומים הובא ציטוט ממסמך של מינהל התכנון, שעל פיו אין צורך לבנות יישוב יהודי חדש ליד קריית גת מכיוון ש"אין המדובר באזור עתיר פזורות בדואיות או יישובים ערביים, שנדרש להוסיף נקודות יישוב יהודיות ולתפוס שטח".

בפנייה ביקשו מתכנן הערים סזאר יהודקין מעמותת במקום ואלזה בונייה מהאגודה לזכויות האזרח להבהיר שקיומם או אי-קיומם של יישובים ערבים ובדואים במרחב ורצון "לתפוס שטח" הם שיקולים פסולים, שאינם במסגרת השיקולים שהרשויות רשאיות לשקול בבואן להחליט על הקמת יישוב חדש. "מדובר במדיניות מפלה על רקע לאום היוצרת מערכות תכנון שרואה בראש ובראשונה באוכלוסייה היהודית וההתיישבות שלה במרחב כאינטרס נעלה, וכל היתר הוא נגזרת מכך", נכתב בפנייה. "שיקול זה אינו רואה את האזרח הערבי במדינת ישראל כשווה זכויות במרחב, אלא כגורם שיש לפקח על מקום המגורים שלו, לצמצם את המרחב בו הוא חי ולשלוט בו על ידי הקמת נקודות יישוב יהודיות. לפיכך, מדובר באמירה גזענית, מפלה ופסולה מיסודה".

עוד הודגש בפנייה כי חובתן של רשויות המדינה לשקול שיקולים מקצועיים וענייניים ולפעול בשוויון. בבחינת יוזמות לבניית יישובים חדשים על מינהל התכנון לוודא כי אותן יוזמות תואמות לכללים והוראות שנקבעו בתוכניות המתאר הארציות, המחוזיות והמקומיות; מתייחסות למגבלות שמטילות מערכות תשתיות, מפעלים אזוריים וארציים; שומרות על האיזון הנכון בין השטחים המיועדים לפיתוח לאלה שנדרשים להישאר פתוחים לטובת הדורות הבאים; ועונות על עקרונות בסיסיים של צדק חלוקתי ושוויון. הקמת יישובים חדשים כרוכה בהקצאת משאבי ציבור מוגבלים, ובהתאם – על הממשלה וגורמי המקצוע שלה לעשות בו שימוש באופן שוויוני לכל.

יצוין שחרף הפנייה של האגודה וזכויות האזרח ועמותת במקום, המועצה הארצית לתכנון ולבנייה המליצה ביום שלישי האחרון לממשלה להקים שבעה יישובים בין באר שבע לדימונה — מרביתם על אדמות כפרים בדואיים לא מוכרים או בצמוד אליהם. לפי הידיעה שפורסמה הבוקר ב"הארץ", מתוכננים לקום חמישה יישובים יהודיים ושניים בדואיים, והם צפויים להיבנות לאורך כביש 25. הם צפויים לאכלס בשלב הראשון כ־20 אלף תושבים, ועלות פיתוחם מוערכת בכשני מיליארד שקל. כעת ההמלצה צפויה לעבור לממשלה שתדון בהחלטה, שתיאלץ למצוא לו מקורות תקציביים.

בדיון המועצה שנערך השבוע לא התייחסו הנציגים לטענה שהקמת היישובים תוביל לפינוי של האוכלוסייה הערבית-בדואית שחיה באזור עוד מלפני קום המדינה. יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז דרום, עודד פלוס, אף טען שם כי האוכלוסייה כלל לא תפגע מהמהלך. בתגובה, ח"כ לשעבר יוסף עטאונה (חד"ש) תקף בדיון את ההחלטה. "דיברו על הכל חוץ מהחברה הבדואית, צריך להתייחס להשלכות של הקמת היישובים", אמר. "יש 80 אלף בדואים שייפגעו מהתוכנית הזאת. אנחנו לא נגד הקמת יישובים יהודים בנגב, יש מקום מדימונה עד אילת, אבל למה דווקא על היישובים שלנו? מצד אחד ליהודים רוצים לבנות, ומצד שני לבדואים הורסים, כל התכנון הוא גזעני. הגיע הזמן שוועדת התכנון תהיה הוגנת ותסתכל על הבדואים כשווים — יש בדואים במרחב והם יישארו שם".

עוד בנושא: https://zoha.org.il/137704/