קולות המחאה: למאבק אזרחי יהודי-ערבי נחוש ובלתי מתפשר

ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני ביום חמישי שעבר הייתה נקודת שבר. הרמטכ"ל אייל זמיר הזהיר שכיבוש הרצועה במחיר חיי החטופים הוא מלכודת מוות, גם לחיילי צה"ל. פקודה שדגל שחור מתנוסס מעליה. מתאם השבויים והנעדרים, גל הירש, הודה שאין תוכנית להשבתם והשרה אורית סטרוק הצהירה שזו לא מטרה במלחמה. כך נראית מלחמה שאיבדה לגיטימציה: כלי לשימור הקואליציה, ולא להגנת המדינה.

19 מבכירי האקדמיה בפקולטות למשפטים שלחו מכתב נוקב: המשך המלחמה, קל וחומר כיבוש עזה וריכוז אוכלוסייה במחנות, הם עבירה על-פי הדין הבינלאומי, וחריגה מעקרונות הנחיצות והמידתיות. המשך הלחימה מסכן את החטופים, את החיילים ואת ביטחון המדינה. כאשר הכוח הצבאי הופך כלי פוליטי – הדגל השחור מונף.

נוהל חניבעל איטי ואכזרי

החטופים בעזה הופקרו ונוהל חניבעל הפך גרסה איטית ואכזרית. זו הפקרה מתמשכת. כל יום נוסף ללא עסקה הוא בחירה מודעת בהקרבתם. רמטכ"לים, ראשי שב"כ ומוסד לשעבר, עם אלף שנות ניסיון ביטחוני מצטבר, הזהירו שהמלחמה איבדה את מטרותיה הצודקות והיא נטל מוסרי וביטחוני. דגל שחור מתנוסס מעל המשכה.

מנהיגים יהודים בעולם הזהירו: מדיניות הממשלה מסכנת לא רק את מדינת ישראל, אלא גם יהודים ברחבי העולם. גם הם יודעים היום שתמיכה בנאמני נתניהו ובארגונים אנטי-דמוקרטיים כמו אם תרצו וקהלת מחלישה אותנו ומגבירה את האנטישמיות. הטרור היהודי בגדה המערבית מתרחב גם לעבר תקיפת כוחות ביטחון והצתה של כלי רכב של חיילים. אויב מבפנים, בעידוד השלטון, עם דגל שחור מעליו.

ועוד, שר תקשורת שלמה קרעי הנחה את עובדי משרדו להתעלם מפסיקת בג"ץ – זו קריאה מפורשת לעבירה פלילית. הממשלה מנסה להדיח את היועמ"שית. זו שמפריעה לה לעבור על החוק, והיא גם התובעת הכללית במשפטי נתניהו – דגל שחור עצום מעל שולחן הממשלה. האם נסכים שסטרוק תגדיר את מטרות המלחמה? האם נקבל מלחמת נצח למען שלמות קואליציית הטבח? האם ניתן לנתניהו להשאיר את רום ברסלבסקי ואביתר דוד למות במנהרות? האם נשתוק מול הטרור היהודי? האם נוותר על שלטון החוק?

זמן למעשים

התשובה היא שאין זמן לדיבורים, עכשיו זמן למעשים: ראשי המשק – סיגרו את הברזים לממשלה שמכלה את המדינה; בכירי מערכות הביטחון לשעבר – הובילו לעצירת המלחמה ולהשבת החטופים; מפקדי צה"ל – זיכרו את שבועתכם לעם ולמדינה, לא לממשלה ולמשיח השקר; משפטנים – חיסמו כל ניסיון לרמוס את שלטון החוק; עיתונאים – הפסיקו להדהד תדרוכים מ"גורם מדיני בכיר".

והכי חשוב, אזרחים: אל תישארו בבית. צאו לכל מוקדי הלחץ, לרחובות, לשיירות, לצעדות ולהקפצות של משמרות הבושה – לחץ ציבורי ישיר מול חברי קואליציית האסונות. רק פעולה נחושה של כולנו: בכלכלה, בביטחון, במשפט, בתקשורת, בקרב האזרחים – תוכל להוריד את הדגל השחור ולהניף מחדש את דגל ישראל.

אנחנו צריכים להפנות את כל הכוח, הלב והמחשבה אל ישראל אחרת: מדינה חופשית וצודקת, שמכירה בערך כל אזרח ואזרחית, שמכבדת חוק ומוסר, ששומרת על ידיים נקיות ומבט צלול לעתיד. אחדותה נבנית על חירות ושוויון, לא על פחד ושנאה. הגיע הזמן לשותפות יהודית-ערבית מלאה, כבסיס להנהגה פוליטית חדשה שתסיים את התפיסה הישנה לפיה הערבי הוא האויב.

ישראל צריכה ללמוד מחיפה

ישראל צריכה ללמוד מחיפה מהו דו-קיום אמיתי. מדינה שיודעת להושיט יד לשלום ולעמוד יחד כחומה מול כל איום חיצוני. מדינה שבמרכזה דמוקרטיה איתנה ואדמתה נטועה בתקווה, לא בדם. זו הדרך וזה הכיוון תחת דגל כחול-לבן, שהגיע הזמן גם לרקום עליו עלה של זית.

תודה לכם, חיפה, על הדוגמא שאתם: גם לדו-קיום אמיתי וגם למאבק אזרחי נחוש ובלתי מתפשר. אתם מעוררי השראה! אני גאה לצעוד ולעמוד איתכם כאן שוב. המשיכו ואל תפסיקו – זו החובה של כל אחד ואחת מאיתנו. המשיכו והביאו גם חברים ומשפחה, כדי שבסוף תהיה לנו פה מדינה שראויה לעמים שלה. ושאפו ענק גם למובילי המחאה בעיר חיפה, גיבורים אמיתיים במלחמה על הבית.

מתוך דבריה בהפגנה נגד ממשלת הימין כיכר חורב, חיפה, 9.8

עוד בנושא: https://zoha.org.il/139403