תקווה מוזיקלית יוצאת מקונסרבטוריון אדוארד סעיד בצפון הרצועה

בקובץ הרצאותיו "פיתוחים מוסיקליים" (הוצאת אונ' קולומביה 1991), מתאר האינטלקטואל הפלסטיני אדוארד סעיד את המוסיקה כמרחב נדיר שבו האדם יכול להתעלות מעל מגבלות פוליטיות וחברתיות. המוסיקה לדבריו "מעניקה לנו רגעי חירות שהפוליטיקה ממעטת לאפשר. היא פותחת מרחב שבו האדם יכול להיות חופשי באמת, אפילו לשבריר שנייה". סעיד, שנפטר ב-2003, לא יכול היה לחזות את זוועות רצח העם שמתקיימות בימים אלו ברצועת עזה. אך למרות זאת, אפילו בצל הזוועות מתקיים בימים אלו בעזה פרויקט מוסיקלי ייחודי הפועל לפי חזונו.

זה נשמע כמעט מטורף: אנשים החיים תחת הפצצות מסיביות והרעבה, כאשר מוות וכאב נמצאים בכל פינה, בוחרים להשקיע בחינוך מוסיקלי של ילדי עזה. את הפרויקט הזה מובילה השלוחה בעזה של הקונסרבטוריון הפלסטיני ע"ש אדוארד סעיד. המוסד, שהוקם בתחילת שנות האלפיים, מקיים פעילות ברמאללה, בבית לחם, בירושלים ובעזה, ומעניק חינוך מוסיקלי ליותר מ-2,000 ילדים פלסטינים.

השלוחה העזתית של הקונסרבטוריון, בניהולו של פואד ח'דר, ממוקמת כיום בצפון הרצועה ולומדים בה יותר מ-100 ילדים. הילדים לומדים לנגן בעוד, בגיטרה, בכינור, בנאי ובכלי הקשה, ומשתתפים במקהלה ובתזמורת. בצד הפעילות החשובה בחינוך המוסיקלי של הילדים, עורך הקונסרבטוריון גם קונצרטים קהילתיים לטובת העקורים ברחבי הרצועה.

בראיון לרדיו BBC לפני חצי שנה הסביר חמיס אבו שעבאן, מורה לגיטרה בקונסרבטוריון, למה ההתעקשות ללמד ילדים מוסיקה בתקופה שכזאת: "המוסיקה היא חלק בלתי נפרד מאיתנו. אני מרגיש שללמד ילדים את יסודות המוסיקה מראה שהחיים עדיין ממשיכים. אפילו בצל כל המוות שעוטף אותנו אנשים צריכים לחייך. במצב שלנו אי אפשר באמת להיות שמחים, אבל לפחות שנצליח מפעם לפעם לחייך כדי להמשיך בחיים".

מורה נוסף בקונסרבטוריון, אחמד אבו עאמשה, אמר בריאיון שתחושתו היא שעליו להיות חזק עבור הילדים: "פעם, במהלך חזרת מקהלה, נפל טיל קרוב אלינו ושמענו רעש חזק מאוד. כולנו השתתקנו, אבל אני מיד אמרתי לילדים לא לדאוג ושנמשיך לשיר ביחד. אני לא יכול להראות לילדים שאני מפחד, אני חייב להישאר חזק בשבילם. לכל אחד מהילדים הללו יש קרובים שנהרגו בהפצצות והם צריכים להחלים. הרגעים האלה שאנחנו שרים או מנגנים יחד הם רגעים מיוחדים בהם כולנו לזמן קצר מצליחים לשכוח שאנחנו חיים בתוך מלחמה".

לפני המלחמה, היה בניין הקונסרבטוריון ממוקם בצמוד למטה הסהר האדום בעיר עזה. הבניין הופצץ בנובמבר 23' ואיתו נופצו כ-400 כלי נגינה ששימשו את התלמידים. אבו עאמשה הלך לראות את חורבות הקונסרבטוריון, בו לימד 13 שנים, כמה חודשים אחר כך, בצל הפלישה הקרקעית לרצועה. הוא סיפר כי הכלי היחיד ששרד היה פסנתר הכנף יחיד מסוגו ברצועה. אולם, ציין, כי מיתרים ופטישים רבים נהרסו. לדבריו הדבר נעשה באופן מכוון בידי חיילי הכיבוש שנכנסו לרצועה ולא בידי ההפצצות.

הרעב ההמוני בעזה לא פסח על מורי הקונסרבטוריון ותלמידיו. השבוע פרסמו עמודי המדיה החברתית של הקונסרבטוריון סרטון של תלמידי כיתת כלי ההקשה מתופפים על סירים ומחבתות כאות מחאה על ההרעבה. בהצהרה הם כתבו: "אנחנו מוסיקאים הנושאים שלום על מיתרי כלינו, שרים מול הרעב וההרס. אבל היום לא נשאר לנו מה לאכול. לא הגיע אלינו מזון – לא פירור. גופנו תשוש, קולנו דועך, אך לבנו ממשיך לפעום בתקווה. אנחנו פונים לכל מוסיקאי בעולם, לכל אדם בעל לב: עזרו לנו לשרוד. עזרו לנו לשמור את המוסיקה חיה מתחת להריסות".