עזה – דו"ח מצב: כנס רב-משתתפים על המצב ההומניטרי ברצועה נערך בתל אביב

שמונה שבועות לאחר חידוש המתקפה הישראלית על רצועה עזה, פאנל רב-משתתפים בנושא המצב ברצועת עזה נערך השבוע (28.4) במועדון הגדה השמאלית בתל אביב. באירוע שנערך ביוזמת סניף חד"ש בתל אביב השתתפו לינה קאסם חסאן, יו"ר רופאים לזכויות אדם; נדב וימן, מנכ"ל שוברים שתיקה; אורלי נוי, עורכת באתר שיחה מקומית; ואדם אלי, מזכיר סניף תל אביב של חד"ש. את האירוע הנחה עידו עילם, סרבן גיוס ומזכיר סניף תל אביב של ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי (בנק"י).

ראשונת הדוברות, לינה קאסם-חסאן, פתחה ואמרה כי "מערכת הבריאות בעזה סבלה עוד לפני 7 באוקטובר 2023 ממחסור חמור בתרופות, בציוד ובתשתיות". אך לדבריה "החל ב-8 באוקטובר הפכה מערכת הבריאות לאחת המטרות העיקריות של המתקפה הישראלית ורצח העם. ההפצצה של בתי חולים מהאוויר, הרס של ציוד רפואי ופלישה ישירה לבתי החולים חזרו על עצמם שוב ושוב מאז אוקטובר 2023".

קאסם-חסאן סיפרה כי רל"א פרסמה באחרונה דו"ח על בסיס עדויות של צוותי רפואה פלסטיניים שנכלאו בבתי כלא בישראל במהלך המלחמה. הדו"ח כולל דיווחו על עינויים, תקיפה מינית ויחס קשה מאוד בבתי הכלא. עוד סיפרה קאסם-חסאן כי ישראל מונעת הכנסת תרופות לעזה ומונעת פינוי חולים כרוניים לטיפול רפואי מחוץ לרצועה. לדבריה, מאז פרוץ המלחמה תועדו 157 תקיפות על מתקני בריאות, כיום רק 17 מתוך 36 בתי החולים ברצועה מתפקדים באופן חלקי. בצפון הרצועה לא נותר ולו בית חולים מתפקד אחד. מאז אוקטובר 2023 חלה ירידה של 70% במספר מיטות הטיפול ברצועה, וכיום נותרה בה רק מיטה אחת לטיפול נמרץ בילדים ורק מכשיר CT מתפקד אחד. תוחלת החיים הממוצעת בעזה ירדה מ-75 ל-40, ולפי כתב העת המדעי החשוב "לאנסט", יש ברצועה יותר מ-180 אלף הרוגים – כולל מוות משני ממגיפות, מניעת טיפול רפואי ורעב.

בסיום דבריה הקריאה קאסם-חסאן את עדותו של ד"ר ח'אלד אלסר שהוחזק במעצר בידי ישראל במשך שבעה חודשים ועבר עינויים. לבסוף שוחרר אלסר מבלי שהוגש נגדו כתב אישום. לדברי קאסם-חסאן, זהו סיפורם של מאות רופאים עזתים.

שטחי המוות

נדב וימן משוברים שתיקה סיפר כי מאז פרוץ המלחמה ראיין הארגון עשרות חיילים שהשתתפו במתקפה על עזה, כולל ארבעה חיילים הצפויים להתראיין השבוע. בדבריו התמקד וימן בהרחבת "הפרימטר" – שטח ההשמדה וההרג שיצרה ישראל ברצועה. בתחילת המלחמה הרחיבה ישראל את הפרימטר שבגבולות הרצועה לעומק של קילומטר, ובכך הגדילה אותו עד כדי 16% משטח הרצועה. לדברי וימן, באזור זה נמצאו 35% מהאדמות החקלאיות ברצועה וכפרים ובתים רבים. בעקבות הרחבת הפרימטר הרס הצבא אזורים אלה באופן שיטתי ויסודי.

בהמשך המלחמה יצר הצבא את ציר נצרים, שהגיע כיום לגודל שטחה של תל אביב-יפו. מאז חידוש המתקפה לפני כחודשיים הוקם גם ציר מורג בדרום הרצועה, ברוחב של ארבעה ק"מ. כתוצאה מכך, כיום 39% משטחי הרצועה אינם נגישים לעזתים. "אפילו ילדים המגיעים ללקט חוביזה בפרימטר 'מורחקים' באמצעות ירי פגזי טנקים", סיפר וימן. "רוב הציבור בישראל אדיש לנעשה, והדה-הומניזציה של הפלסטינים הגיעה לשיא", הוסיף.

שלילת הסיוע ההומניטרי

אורלי נוי, עורכת באתר "שיחה מקומית", סיפרה כי מאז תחילת המלחמה מתקני ההתפלה ברצועה מושבתים בשל היעדר דלק וחשמל. נוסף לכך הפציצה ישראל יותר מ-700 בארות מים. כתוצאה מכך אזרחים שותים מים מזוהמים, מה שמוביל לעלייה בתחלואה. לפי נוי, מגבלות על הכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועה הפכו לנשק בידי ישראל. המתפ"ש מסרב לפרסם רשימה של מה מותר להכניס ומה לא. ישראל חיסלה את המשטרה האזרחית ברצועה, ולכן יש עלייה של כנופיות פשע שבוזזות את הסיוע שכן נכנס. "כל זאת כאשר נכנס סיוע, מה שלא קרה כבר שמונה שבועות", הוסיפה נוי.

עוד הרחיבה נוי על הצרת צעדיהם של ארגוני הסיוע ההומניטרי הפועלים בעזה. בעבר היה משרד הרווחה האחראי מטעם ממשלת ישראל לתיאום עם ארגונים אלה, אך הממשלה הנוכחית העבירה אחריות זו לידי משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות בראשות השר עמיחי שקלי. "זה משקף את היחס של ישראל לארגונים, עליהם היא מסתכלת במוצהר כעל גורמים עוינים ואנטישמיים", אמרה נוי.

יתר על כן, בחודש שעבר פרסמה ישראל תקנות חדשות לפעילות הארגונים. "הכניסו תנאים כמו הכרה בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, והתחייבות לא לפעול נגד ישראל בערכאות משפטיות בינלאומיות ולא לפעול להעמדה לדין של חיילים", סיפרה נוי. לדבריה, הסיבה להתנכלות לארגוני הסיוע היא שהם אלה שדיווחו על לעולם על המתרחש ברצועה – מידע שישראל מבקשת להסתיר.

להיאבק בייאוש, לא לוותר על הפוליטיקה

אחרון הדוברים באירוע היה אדם אלי, מזכיר סניף תל אביב של חד"ש. לדבריו, "ייאוש הוא התוכנית הפוליטית של השלטון. מהיום הראשון למלחמה מתנגדיה בישראל נחשפו לרדיפה, דיכוי והשתקה, בעוד החברה הישראלית נסחפה בחדות ימינה בעקבות טבח ה-7 באוקטובר". עוד הוסיף: "בחברה הערבית הדיכוי והרדיפה קשים שבעתיים. מעצרים פוליטיים, כולל מעצרים למטרות הפחדה של הנהגת הציבור הערבי, הובילו לפחד ולצנזורה עצמית. רק היום התבשרנו שצעדת השיבה לא תתקיים השנה בגלל לחצים ואיומים מצד המשטרה".

לפי אלי, בתגובה למצב זה יזמה חד"ש שני פרויקטים: קמפיין גיוס התרומות "חשוב על עזה" והקמת "שותפות השלום". במסגרת "חשוב על עזה" השתתפו אלפי אנשים בעשרות יישובים ערביים בישראל בגיוס ובתרומת כספים לסיוע הומניטרי לעזה. זהו הפרויקט רחב ההיקף ביותר שנעשה בישראל להתרמה למען עזה. הקמפיין עזר לפוגג את החשש בציבור הערבי ועבר את היעדים שהציב לעצמו מבחינת היקף הסיוע. לדברי אלי, "שותפות השלום היא ארגון גג שמרכז את התנועות המתנגדות למלחמה. זוהי קואליציה שמקיימת פעילויות מחאה וכנסים, ולאחרונה פתחה גם היא בקמפיין גיוס כספים לעזרה הומניטרית לעזה תחת הכותרת 'לא צופים מהצד'. אנחנו קוראים לנוכחים לעזור בקידום ובהפצת הקמפיין".