יום הנראות הטרנסית: סרבנית גיוס טרנסית מוחזקת בכלא הצבאי בבידוד 22 שעות ביממה

אתמול צוין ברחבי העולם יום הנראות הטרנסית. אני רוצה לספר על סרבנית גיוס טרנסית שיושבת כרגע בכלא הצבאי, אותה אני מייצגת כעורכת דין.
אלה קידר גרינברג הופיעה בחיי לפני שנתיים – נערה בת 16 שהתערבה בשיחה שניהלתי עם פעילים אחרים, וציטטה בדבריה את פוקו ודרידה. מאז היא הובילה גוש נגד כיבוש במצעד הגאווה, פעולת מחאה גדולה נגד טרנספוביה, מכתב מחאה ופעולת השתלטות על בית ספר בשם "נוער נגד הדיקטטורה", ועוד ועוד.
אלה היא הסרבנית הטרנסית השניה שאני מייצגת. הראשונה, לפני 9 שנים, נשלחה לכלא גברים, ועתירה שהגשתי לבג"צ יחד עם עוה"ד אסף וייצן וכרמל פומרנץ הוציאה אותה משם עד מהרה, בהתחלה לחדר מעצר בבקו"ם, ואז לפטור.
את אלה כבר שלחו ישירות לפלוגת הנשים, לשמחתנו. ואז התברר באילו תנאים – אלה נמצאת בבידוד רוב מוחלט של שעות היום, כאשר מתאפשר לה לשוחח עם אחרות משך זמן מצטבר של כשעתיים ביום, במהלך ארוחות. שאר הכלואים בכלא הצבאי נמצאים רוב היום בתאים, אולם התאים הם קבוצתיים, לעומתה שנמצאת בתא לבד.
כמובן שאנחנו נמצאים במאבק משפטי מול צה"ל בנושא, אבל המהלך של כביכול התקדמות בהכרה בטרנסיות, כאשר בפועל ולעומק מדובר בהמשך מחיקתן והעלמתן – הוא קלאסי לתקופה. אלה תבודד בחדר נפרד, למרות שהכלואות האחרות אותן פגשה בכל זאת בזמן הארוחות, שבחלקו מותר לה לשוחח, אמרו שהיו שמחות להיות איתה בתא. הטרנספוביה לא מגיעה מלמטה, ולא מהשטח, אלא מהרמה הפיקודית עצמה.
צה"ל רוצה להתעטף בדגלי הגאווה והפרוגרסיביות, שהצילו את תדמיתו הציבורית לא פעם בעבר, ולכן ממהר לשלוח את הסרבנית הטרנסית לכלא נשים. אבל מה עם זכויותיה ורווחתה? האם היא עצמה וצרכיה הבסיסיים מהווים שיקול עבור צה"ל, הגוזר עליה כליאה בבידוד במשך כ-22 שעות ביממה?
ביום הנראות הטרנסית חשוב לי להזכיר לעצמי שכולנו טרנסיות. כולנו נהיינו מי שאנחנו, נהיינו המגדר שאנחנו, נהיינו האדם שאנחנו. יש כאלה שעבורן התהליך הזה עבר בקלות רבה יותר, בתיאום רב יותר עם ציפיות החברה, וכאלה שעבורן התהליך הזה דרש להפנות גב לציפיות של החברה, המנסה מצידה להעלים אותן, שלא ייראו.
אז אלה קידרר גרינברג – אנחנו איתך, ואת לא שקופה גם מתאך בכלא הצבאי. את עומדת על עקרונותייך ומסרבת לשרת מלחמת נקמה אכזרית, את יפה וחכמה וצודקת, ואת מעוררת השראה באשר תלכי.