שביתה בכפר עקב בירושלים המזרחית במחאה על תנאי המצור והאפליה

שביתה הוכרזה היום (ראשון) בכפר עקב שבירושלים המזרחית הכבושה וביישובים הסמוכים לו במחאה על המצור, המחסומים וההדרה הממוסדת של האוכלוסייה הערבית-פלסטינית בירושלים המזרחית ובגדה המערבית. השביתה, בה משתתפים אלפי עובדים בתחומים שונים – ביניהם רופאים, מורים, נהגים, עובדי עירייה ופקידים – אינה רק מחאה על התנאים הקשים, אלא קריאה לשים קץ לכיבוש ולדיכוי המתמשך.

תושבי כפר עקב, בעלי תושבות ישראלית, חיים במציאות של ניכור, בידוד ושעבוד. הכפר, הממוקם בצפון ירושלים, נמצא תחת מצור מוחלט בשל גדר ההפרדה המפרידה אותו משאר ירושלים המזרחית, חסימות צמתים ומחסומים מיותרים שמקשים על התושבים את הגישה לשירותים בסיסיים – ממקום העבודה ועד בתי החולים והמסגרות החינוכיות. בשנים האחרונות, המצב החריף: הגישה למים הוגבלה באופן חמור, תנאים של מצור כלכלי נוצרו, והמציאות הפיזית של המחסומים הפכה את השכונה לכלא באוויר הפתוח. התעלמות מוחלטת מצד עיריית ירושלים בראשות משה ליאון מדגישה את ההזנחה המכוונת, כשכל זרועות השלטון – מהמשטרה ועד לשירותי הבריאות – שותפות לדיכוי זה.

מדיניות הכיבוש שמטילה חסמים על התנועה והפעילות הכלכלית, אינה רק פוגעת בזכויות בסיסיות – היא מייצרת מציאות של עוני, אבטלה וחיים ללא ביטחון. מעבר לניתוק הפיסי של השכונה מהמרכזים העירוניים של ירושלים, מדיניות זו מבטאת את המשטר הקולוניאלי שבמסגרתו נשללת מהאוכלוסייה הפלסטינית הזכות הבסיסית לחיים חופשיים ונגישות לשירותים.

השביתה של עובדי כפר עקב אינה רק אקט של מחאה – היא אקט של התנגדות לשיטה כלכלית ופוליטית שמבוססת על אפליה. מדובר במאבק לא רק נגד חסימת הדרכים והגישה למים, אלא גם נגד הכיבוש עצמו. כל יום של חיים תחת חסמים אלו הוא עוד יום שבו מערכת הכיבוש מנצלת כדי לחמוס ולדכא כל מה שנוגע לחופש ולכבוד אנושי.

בין אם מדובר בעובדים במערכת הבריאות, בחינוך או בתחבורה הציבורית, כל תושבי כפר עקב נאלצים להתמודד עם דיכוי כלכלי, חברתי ופוליטי יום אחר יום. מהגבלות על תנועה ועד למניעת גישה לשירותים חיוניים, כל רכיב בחיי התושבים נמצא תחת איום מתמיד. במשטר שמציב את האוכלוסייה הערבית-פלסטינית בתחתית סדר העדיפויות ושולל ממנה את הזכות לחיים אנושיים, השביתה היא לא רק אמצעי מחאה – היא קריאה לשינוי מבני במערכת, שינוי שיכול להביא לשוויון אמיתי ולסיום מציאות הכיבוש.

דרישות השובתים ברורות: הפסקת מדיניות סגירת הכבישים והחסימות המפלה את היישובים הערביים; הענקת זכויות נאותות למובילי העובדים, למנוע את הדיכוי הכלכלי; פתיחה בשיח עם הרשויות הרלוונטיות למציאת פתרון יסודי, שיביא לשחרור ממגבלות הכיבוש ויאפשר לתושבים חיים בכבוד. דרישות אלה הן קריאה ברורה לשים קץ להפרדה ולמציאות של דיכוי. כל פועל, כל מורה, כל רופא – כולם תורמים למאבק הזה למען חיים טובים יותר, חיים של שוויון, חירות וצדק.

ממקי וחד"ש בירושלים נמסר: תושבי ירושלים המזרחית וכפר עקב בפרט זכאים למלוא זכויותיהם – לא בחסד, אלא מכורח כפיית שלטון הכיבוש הישראלי עליהם. כל עוד לא הושגו שלום קבע ועצמאות פלסטינית, הכוח הכובש מחויב לאפשר לאוכלוסייה הנשלטת על ידו חיים של ביטחון ושגשוג. ההחלטה של תושבי כפר עקב לצאת לשביתה בתגובה לדיכוי מראה כי המוני העם מבינים את תפקידו המכריע של המעמד העובד בקדמת המאבק נגד הכיבוש, הניצול והאימפריאליזם. אנחנו מברכים את עובדי כפר עקב ועומדים לצדם בכל מאבקיהם הצודקים.