שמו את ידם בכיס העובדים אבל יש ממי לקחת: 280 משפחות מכניסות 100 מיליון שקל בשנה

חודש וחצי אחרי שממשלת הימין אישרה את חוק תקציב המדינה ל-2025 ואת חוק ההסדרים הנלווה לו – השבוע עלו שני החוקים לאישור הכנסת, וזכו לרוב דחוק. כצפוי, בדרך לאישור התקציב הסכים האוצר להפחתה במיסוי הרווחים הכלואים, שתקל משמעותית על בעלי ההון. בפועל מדובר בכניעה ללחצים העצומים שהפעילו המעסיקים על אנשי האוצר. על פי ההערכות באוצר, יעמוד המס שיגבה בגין הרווחים הכלואים על 4.5 מיליארד שקל – סכום רחוק מסכום היעד: 10 מיליארד שקל. זה יכסה רק רבע מהגירעון הצפוי בתקציב עקב הימשכות המלחמה (שנוספה לה חזית בסוריה), העמקת הכיבוש וחיזוק ההדתה.

כדי להגיע להסכמה, נעזרו בעלי ההון בכמה לוביסטים: מנהל רשות המסים לשעבר משה אשר גויס בידי הארגונים העסקיים בראשות דובי אמיתי; ירון גינדי שגייסה לשכת יועצי המס בישראל; עו"ד ורואה החשבון ג'ק בלנגה שגויס מטעם לשכת רואי החשבון בתור יו"ר ועדת המיסים בלשכה; ועו"ד ורואה החשבון יוסי אלישע שגייסה לשכת עורכי הדין.

העובדים והבור בתקציב

בעלי ההון גייסו מומחים, אבל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' גייס את יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד שכבר הסכים ל"תרומת העובדים" בהקפאת השכר, בוויתור על תוספת שכר במגזר הציבורי ובקיצוץ יום הבראה. והיד עוד נטויה: המים יתייקרו בקרוב ב-3.4%, שמשמעותם תוספת של כ-7 שקל לחשבון המים החודשי הממוצע. הארנונה תעלה בשיעור של 5%-3%, שיתורגמו לתוספת של כ-47 שקל למשפחה בחודש. התחבורה הציבורית תתייקר ב-2 שקלים לנסיעה בודדת, תוספת שתגיע ל-80 עד 120 שקל בחודש למשפחה המשתמשת בתחבורה ציבורית באופן קבוע. כן צפויה העלאת המע"מ באחוז – תוספת ממוצעת שבין 150 ל-200 שקל בחודש להוצאות משק בית. על פי ההערכות, משפחה עובדת צפויה להפסיד הכנסה של 300 עד 400 שקל בחודש או של 3,600 עד 4,800 שקל בשנה.

טרם הוחלט על העלאת תעריפי החשמל, המתוכננים לטפס בשיעור של 3.8% החל ב-1 בינואר. עקב העלאה זו יגיע חשבון החשמל הממוצע למשק בית ל-391 שקל בחודש לפני מע"מ – תוספת של כ-16 שקל לחודש. ועוד: מדרגות המס ונקודות הזיכוי לא יעודכנו בהתאם לאינפלציה של כ-4%, ולכן יותר שכירים ישלמו יותר מיסים בשל גזירות התקציב. זאת, בצד הקפאת הקצבאות שלא יעודכנו בהתאם למדד המחירים. על פי "כלכליסט" (15.12) "המעמד העובד ישלם את המחיר ויישא ברוב נטל המיסים של סמוטריץ' – עד 10 אלף שקל למשפחה".

שבעלי ההון ישלמו

במשך עשרות שנים מודדים מנגנוני המדינה פערים חברתיים, מי עני ומי עשיר במדינת ישראל, לפי גובה המשכורת של משק בית וקצבאות הביטוח הלאומי – שיטת "העשירונים" הידועה. במילים אחרות, מדובר בניתוח של הכנסות השכירים ומקבלי הקצבאות.

אך כמה השתכר 1% ממשקי הבית, אלה שהכנסותיהם מקורן בהון, בירושות או בנכסים? הנתונים האחרונים הם של הלמ"ס ומתייחסים לשנת 2021. מהנתונים עולה כי הכנסתם עומדת על 35 מיליארד שקל, סכום שרובו ככולו פטור מתשלום מס. הרי בישראל היחידים שמשלמים מס אמת הם העובדים.

והנה לפי המחקר שפרסם באחרונה ד"ר עופר רז-דרור, סמנכ"ל תכנון וכלכלה ברשות המיסים, סך ההכנסות מהון ולא מעבודה עמד ב-2021 על כ-124 מיליארד שקל. זה הפרש של כ-90 מיליארד שקל בשנה אחת בין נתוני הלמ"ס לאלה של מס הכנסה. רז-דרור אף מבהיר במחקרו, שהנתונים שבידו הם חלקיים: "עדיין קיימים מספר חוסרים בהכנסות ההוניות שאנו עובדים על השלמתם. בעיקר בניכוי במקור בשוק ההון, בפטורים ממס שבח ובשכר דירה פטור".

ועוד עולה מהמחקר של בכיר מס הכנסה (תיראו מופתעים), כי ההכנסות מהון גדלות בקצב מהיר בהרבה מההכנסות מעבודה. מאז 2013, קצב הגידול הריאלי השנתי הממוצע של ההכנסות מהון עמד על 8.5% למשק בית, בזמן שהגידול השנתי בהכנסות מעבודה עמד על 1.1% בלבד. יצוין שעל פי המחקר החדש, ישנה קבוצה בבורגנות הגבוהה שעשירה במיוחד: ה-0.01%: 280 משפחות שב-2021 ההכנסה הממוצעת של כל אחת מהן נאמדת בכ-100 מיליון, 95% ממנה פטור כולו או רובו מתשלום מס. זו לא טעות זו מדיניות, לתשומת ליבו של הקורא בר-דוד.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/134238