איחוד המאבקים למען החטופים ונגד המלחמה וממשלת הימין לא מספיק: למחאה דרוש מסר מעמדי

מאות אלפים הפגינו במוצאי שבת האחרון ברחבי הארץ נגד ממשלת הימין ולמען עסקת חטופים. לאחר חודשים של ירידה מתמשכת במספר המפגינים וחשש מדעיכתן של ההפגנות, בשבוע האחרון ניצתה אש המחאה מחדש. ההפגנה הגדולה ביותר נערכה מול שער בגין בקריה בתל אביב בשיתוף פעולה של ארגוני המחאה ומשפחות החטופים. אל המחאה הצטרפו פעילי הגוש נגד הכיבוש, ביניהם חברי מק"י, חד"ש ובנק"י. במקביל הפגינו רבבות גם בחיפה, ברחובות, בירושלים, בבאר שבע, בנתניה, בכפר סבא ובעשרות מוקדים נוספים.

אחרי ההצלחה שנרשמה בגיוס המונים להפגנות שהתקיימו בשבוע שעבר (1.9) אחרי איתור הגופות של ששת החטופים, החליטו ארגוני המחאה לאחד כוחות. יותר מ-11 חודשים נערכים בתל אביב שלושה אירועי מחאה נפרדים – הפגנה של ארגוני המחאה נגד ממשלת נתניהו בצומת קפלן, הפגנה של מטה משפחות החטופים בכיכר החטופים והפגנה נגד המלחמה והכיבוש מול שער קפלן של הקריה. הפעם, כל המפגינים התאחדו להפגנה גדולה בשער בגין בקריה בהובלת מטה המשפחות. גם בירושלים הפגינו אלפים במחאה משותפת של מטה משפחות החטופים וארגוני המחאה.

צעד גדול קדימה

איחוד כוחות זה הוא צעד גדול קדימה מבחינת המחאה. הדרישות הפוליטיות של המפגינים קשורות זו בזו לבלי הפרד: כדי להגיע לעסקת חטופים מוכרחים להפסיק את המלחמה, ועצירתה המוחלטת של המלחמה פירושה נפילת ממשלת נתניהו המפקירה את החטופים. באותה מידה, הפלת ממשלת הימין הקיצוני היא תנאי הכרחי להתקדמות לפתרון קבע מדיני ולביטחון אמיתי. באיחור ניכר, נדמה כי רבים ממובילי המחאה סוף סוף מבינים זאת. ראוי לציון כי בניגוד להפגנות קודמות, הקריאות נגד המלחמה והכיבוש לא נתקלו הפעם בהתנגדות בקרב מאות האלפים שהפגינו בצומת קפלן.

בשבועות האחרונים חלה בקרב המפגינים התפתחות חשובה נוספת: הפנמת חשיבותה של העבודה המאורגנת. המחנה הליברלי המוביל את המחאה רחוק מאוד מתפיסה מעמדית של הפוליטיקה, ואינו רואה באיגודי העובדים בעלי ברית טבעיים. עם זאת, נדמה כי השביתה הכללית עליה הכריזה ההסתדרות בשבוע שעבר גילתה לרבים מאנשי המחנה את כוחה של העבודה המאורגנת ואת יכולתה לשמש מנוף לחץ על השלטון. כתוצאה מכך גובר העניין הפוליטי של פעילי המחאה באיגודי העובדים ועמו הלחץ המופעל עליהם לקחת חלק במאבק נגד הממשלה.

לאחד את קורבנות הממשלה

עם זאת, עדיין חסר למחאה מסר חברתי ומעמדי ברור. בצד ההתקפות על הממשלה על רקע הפקרת החטופים, ההתעלמות מהמפונים ונכונותה לשקע את ישראל במלחמת נצח, על המחאה לצאת באופן ברור נגד סדר היום הכלכלי של ממשלת הימין: קפיטליזם דורסני ופגיעה במוחלשים. תקציב המדינה החדש שמגבש שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הוא ביטוי מובהק לכך. על המחאה לעמוד לצד כל קורבנותיה של הממשלה: נתמכי הביטוח הלאומי שקצבאותיהם יוקפאו, עובדי המגזר הציבורי ששכרם יישחק, המורים שאת ארגונם מנסה הממשלה לרסק, וכלל נפגעי הקיצוץ העמוק שמתכנן האוצר בשירותים הציבוריים.

אם המחאה תשכיל להציב אלטרנטיבה לניאו-ליברליזם של ממשלת נתניהו-סמוטריץ', היא תוכל להתרחב לציבורים שעד כה לא לקחו בה חלק, ואף כאלה שנמנים עם תומכי הממשלה. היא תגלה בעלי ברית לא רק בהנהגת ההסתדרות, אלא בקרב חלקים רחבים במעמד העובדים.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/132026