התנגדות לפגיעה בעובדים: שישים ושבע שנים לשביתת "פועלי אתא"

שביתת פועלי "אתא" בכפר אתא (קריית אתא) שכונתה "השביתה הגדולה" בשל היקפה ואורכה, פרצה ב-10 במאי 1957 והסתיימה ב-24 באוגוסט לאחר 107 ימי שביתה – השביתה הייתה אבן דרך בקרב תנועת העובדים בישראל. בשביתה השתתפו 1,680 פועלי מפעל הטקסטיל שמחו נגד הפיטורים במפעל והקפאות השכר. בעלי המפעל התעשיין הנס מולר ספג הפסדים שנה קודם לכן אותם הוא גלגל לכתפי העובדים. בעיתון מעריב ב-7 באוגוסט 1957 דווח על מגעים מתקדמים בין הוועד הפועל של ההסתדרות לבין הנהלת "אתא" לאחר התערבות שר המסחר והתעשייה פנחס ספיר.

בעיתון "קול העם" הקומוניסטי דווח ב-5 באוגוסט על הפגישה המתוכננת בין הווע"פ לבין נציגי הנהלת "אתא" ודווח גם על קריאתה של מק"י לסולידריות עם פועלי "אתא השובתים" ונציגי מק"י במקומות עובדים שונים כמו: "פניציה, תנובה, קייזר – פרייזר ונשר" חולקו כרוזים ונוהלו שיחות שכנוע עם עובדים שהביעו את תמיכתם בעובדים השובתים. אנשי מק"י דרשו מהווע"פ שביתות סולידריות בענף האריג (הטקסטיל). בשיחות בין אנשי הווע"פ, נציגי ההנהלה ושרי הממשלה הגיעו להסכמות לצמצום הפגיעה בעובדים בתמורה להעלאת מחירי הטקסטיל המיוצר "באתא".