כיבוש השטחים הפלסטינים חשוב מהחיים: ישראל דוהרת להתאבדות קולקטיבית
המשיחיים מהציונות הדתית דואגים שהמלחמה לא תיגמר, האסון הוא שהאופוזיציה הציונית לא מספקת אלטרנטיבה
המשיחיים יודעים מה רצונו של אלוהים. הם חלוקים בעניין כל-יכולתו. במאה החמישית לפני הספירה שכנע אחד מהם, משה מכרתים, את תומכיו לקפוץ לים באמונה שמשם יובילם אלוהים חזרה לארץ המובטחת. המשיחיים ברובם מתייחסים לאלוהים הכל-יכול כאל חסר-יכולת הזקוק לשירותם בדרגה כזאת או אחרת. בהיסטוריה היהודית הם מכונים משיחי שקר. הרי כולם כשלו במשימתם העליונה: לגרום לאלוהים להחזיר את עמו ל"ארץ המובטחת".
הציונות, לעומתם, השאירה את אלוהים בבתי הכנסת. היא הציעה פעולה רציונלית הכוללת הגירה לארץ ועבודה קשה, בתוספת מאמץ מדיני לקבל תמיכה ממעצמות למפעל הציוני. בחפשם סיפורי גבורה מההיסטוריה, כדי ליצור את האתוס הלאומי, בחרו הציונים לפחות בשני סיפורים, הכי מסוכנים לחינוך הדורות הבאים: סיפור מצדה וסיפור מרד בר כוזיבא, אותו הפכו לבר כוכבא. סיפורו של יוחנן בן זכאי, כמובן, לא נכלל בסיפורי הגבורה. סתם "בוגד" שהבטיח את המשך הקיום, לעומת מות הגבורה של מחריביו.
בחירה זאת באתוס הגבורה החלישה את מנגנוני ההגנה של הציונים בפני קנאים-משיחיים, שקמו מתוך הציונות הדתית ומאיימים לגרור את ישראל להתאבדות קולקטיבית, תוך שהם מסכנים גם את יהדות העולם, הסובלת מהתגובות למעשיהם. יטענו כלפי שאני נטפל לזוטות בימים הרי גורל, כאשר מלחמה משתוללת ומי יודע לאן עוד תביאנו. אך כאשר אני רואה את ההתנהלות של ההנהגה הציונית לאורך שנות קיומה של ישראל, אני חושש שלפרט השולי הזה יש משקל רב בהתנהלותה של ישראל.
השטחים הפכו להיות חשובים מהביטחון
מאז הניצחון במלחמת "ששת הימים" התבססה תפיסת הביטחון הישראלית רק על יתרון הכוח הצבאי. מבחינת ממשלות ישראל לדורותיהן, החזקת השטחים הכבושים חשובה יותר מהביטחון הקיומי של ישראל. יש להזכיר שהייתה זו ממשלת העבודה, בהנהגת גולדה מאיר, שסירבה להצעת השלום (שטחים תמורת שלום) של מצרים, החזקה באויבי ישראל.
רק אחרי מלחמה קשה ומיותרת – בה הובהר עד כמה ישראל תלויה בנשק ובתמיכה של ארה"ב – ובלחץ אמריקאי, חתמה ממשלת הימין של בגין הסכם השלום עם מצרים. שלום זה חיזק את הביטחון הקיומי של ישראל. השלום היחיד שלא נזקק ללחץ חיצוני נחתם עם ירדן. זה נעשה במחיר מזערי, ועדיין יש גורמים בימין הישראלי המתנגדים לו. ברצח רבין הבהירו הקנאים-המשיחיים, שדמו בראשו של מי שיעז לחשוב על שלום עם הפלסטינים. אולמרט ניצל מגורל זה בזכות השחיתות שהובילה לסיום כהונתו.
שלום עוקף פלסטינים
נתניהו המציא למדינות הכוח נדבך נוסף: הסכמי הנורמליזציה שהוצגו כשלום עוקף-פלסטינים. נתניהו רק שכח להזכיר, שאלה הסכמים שלא מבטלים איומים על ישראל, אלא מגבירים אותם: תמורת הגברת מצב האויבות עם איראן, מנרמלות מדינות ערביות-סוניות את יחסיהן עם ישראל.
מאז 2002 מציעה הליגה הערבית לישראל, שתמורת סיום הכיבוש ופתרון מוסכם לבעיית הפליטים ייחתמו הסכמי שלום עם כל העולם הערבי והמוסלמי. לאסוננו, ממשלות ישראל העדיפו ומעדיפות את המשך הכיבוש על הבטחת קיומה של ישראל בשלום עם העולם הערבי. המפלגה הציונית היחידה שמציעה לקבל את יוזמת שלום זו לא עברה את אחוז החסימה בבחירות האחרונות. סרבנות השלום הישראלית, המבססת את קיומה של המדינה על תמיכה צבאית, כלכלית ומדינית אמריקאית, מעלה את השאלה: עד כמה ישראל עצמאית?
הקנאים-המשיחיים מהציונות הדתית, מחזיקים כעת בעמדות כוח מכריעות בממשלה. הם דואגים שהמלחמה לא תיגמר ושהחטופים לא יוחזרו. הם מנסים לחולל הסלמה במלחמה, בתקווה שאז יוכלו לבצע את הטרנספר הנכסף של הפלסטינים. האסון הוא שהמפלגות הציוניות באופוזיציה לא מציעות משהו מהותי שונה. וכך דוהרת ישראל לעבר התאבדות קולקטיבית.
אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il