שמונה כפרים בנגב מיועדים להריסה מבלי שלתושבים הוצעו חלופות מגורים
מכל החזיתות של המלחמה, זו בנגב היא המושתקת מכולן. אסור לנו לעצום עין עלינו להיות מעורבים גם בזירה זו
בתחילת מאי התעוררו תושבי ואדי ח'ליל למשמע מתקפה כוללת על בתיהם. נהרסו אז 80 בתי מגורים בהם גרו 47 משפחות. הסיבה להריסה לא הייתה בניה בלתי חוקית, אלא הימצאות הכפר על התוואי המתוכנן לכביש 6. התושבים יודעים כבר כמה שנים שיש תוכנית להזיז את הכפר, והיו בהדברות חיובית יחסית עם חברת כביש 6 ועם משרד הפנים בנוגע לחלופות מגורים עבורם. משרד הפנים אפילו הקים ועדה מקצועית לבחינת חלופות, והמליץ על הקמת שכונה חדשה בתל שבע, אחת העיירות בסביבה, שתשלב ישוב עירוני עם חקלאות זעירה, ובה יגורו כל תושבי הכפר. חלפו כבר שנתיים מהיום שהתוכנית הוסכמה על דעת תושבי הכפר. מדוע אפוא מלינים על הרס הכפר?
מסתבר שהרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, המהווה צוואר בקבוק דרכו עוברים כל יחסי תושבי הכפרים הבלתי-מוכרים עם משרדי ממשלה, נשלטת בידי גורמים המקורבים לשר בן גביר, המחפשים להתסיס את השטח. בחסות המלחמה, הם מקדמים גירוש ערבים מבתיהם. על רקע זה, שינתה הרשות באופן חד-צדדי את יעד פינוי תושבי ואדי ח'ליל מהחלופה המוסכמת, שהציעה הוועדה המקצועית של משרד הפנים, לחלופה אחרת שהתושבים לא יכולים להסכים לה. הרשות דרשה שיתפנו לשטח הנמצא בלב שכונה קיימת באום בטין, יישוב מוכר סמוך. בשכונה קיימת זו מתגוררת משפחה המסוכסכת עם המשפחה של ואדי ח'ליל. לדעת משפחה זו, אדמות השכונה שייכות לה. לכן התיישבות תושבי ואדי ח'ליל במקום צפויה לעורר עימותים ושפיכות דמים.
הרשות לא רואה בבדואים אזרחים בעלי זכויות
מדיניות הרשות נאחזת בכותרת המדהימה: "הריסה לצורך הסדרה". על פיה פועלים קודם כל להרוס את בתי המגורים, ורק לאחר מכן נכנסים למו"מ לגבי החלופות. השאלה היכן בינתיים יתגוררו המשפחות שבתיהן נהרסו – אינה מעניינת את הרשות, שאינה מתייחסת לבדואים כמו לאזרחים בעלי זכויות. ח"כ יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל) היה בין הראשונים שהגיעו לאתר ההריסה. שם עשה כל שיכול היה כדי לעצור בעדם, כולל לנסות לעצור בגופו את הטרקטורים והבולדוזרים. כשפנה עטאונה לרשות להסדרת התיישבות הבדואים בטענות, השיבו לו כי ואדי ח'ליל הוא רק ההתחלה, וכי הם מתכננים להרוס בדרך זו, לפני מציאת חלופות עבור התושבים, 8 כפרים בדואיים נוספים בזמן הקרוב. המחשבה על איום זה אינה נותנת מנוח.
נתוני ההריסות בנגב הם קיצוניים במיוחד. כדי להבין כמה הם קיצוניים, הציג הגאוגרף פרופ' אורן יפתחאל בפגישה של ההתארגנות המשותפת נגד ההריסות נתונים על מספר ההריסות בנגב לעומת מקומות אחרים. לפי יפתחאל, בשנת 2023 נרשמו 3,200 הריסות בנגב, 400 הריסות ברחבי הגדה המערבית וכ-200 הריסות בישראל להוציא הנגב.
ביקרתי בוואדי ח'ליל והושפעתי מהביקור עמוקות. מעולם לא ראיתי כל כך הרבה בתים הרוסים סביבי. ההשוואה לעזה הייתה בלתי נמנעת. ואכן, מנצלת הממשלה את המלחמה בעזה, בזמן שכל העיניים נשואות לרפיח, כדי לגרש אלפי בדואים מבתיהם. אבל גם לנו יש אפשרות להשתמש בקלף המלחמה נגד הממשלה. עלינו להוציא לעולם מסר חזק, לפיו כחלק מהמלחמה מגרשת ישראל מבתיהם אלפי תושבים ילידים והורסת את בתיהם, וזאת ללא כל התגרות וללא כל צורך ביטחוני. ייתכן שלחץ בינלאומי יכפה על הממשלה לדחות את העיסוק בזירת הנגב ולהפסיק את גל ההריסות החדש.
התעוררות אזרחית מחודשת
ההריסה העירה מחדש התארגנות אזרחית להגנת תושבי הנגב מפני ניסיונות גירוש ועקירה.ב-11 במאי במאי התקיימה הפגנה ראשונה בצומת שוקת, במהלכה חסמו מאות צעירים בדואים את הצומת וקראו קריאות נגד העקירה. בעקבותיה יזמנו מפגש בבאר שבע המנסה לערב במאבק גם פעילים יהודים וערבים מחוץ לאוכלוסיית הבדואים והכפרים הבלתי מוכרים.
הפגישה התקיימה ב-29 במאי בנוכחות ח"כ יוסף אלעטאונה וחבר הכנסת לשעבר ג'ומעה אזברגה מבל"ד, במשרדו של החבר והפעיל המרכזי עו"ד שאחדה אבן ברי. השתתפו בה 25 פעילים ופעילות מגופים שונים בשמאל המגלים עניין במצב בנגב: מועצת הכפרים הבלתי-מוכרים, פעילי הסולידריות עם הבקעה ודרום הר חברון, מסתכלים לכיבוש בעיניים, עומדים ביחד, בנק"י, שתיל, פרי ג'רוזלם ומסרבות. בפגישה הוצגה ההכוונה של הרשות להרוס 8 כפרים בתקופה הקרובה, כאשר משא ומתן על חלופות של מגורים לתושבים יתחיל רק אחרי ביצוע ההריסה. דווקא עכשיו, בחסות המלחמה בעזה הפוגעת באוכלוסייה הבדואית במיוחד בהעדר מיגון ואזעקות העומדים לרשות שאר תושבי המדינה, כ-6,500 איש עלולים לאבד את ביתם.
לפני עשרה ימים קיימנו מפגש חשוב בכפר ביר הדג' בנגב עם נציגי הועדות העממיות של הכפרים המועדים להריסה. המפגש היה גם פיסי וגם אונליין. הפרקטיקה הממשלתית והסכנה הוצגו במהלכו לפעילים יהודים וערבים מכל הארץ. לשיחת הזום נרשמו כ-160 איש, ולא היו בה פחות מ-40 בכל רגע. במפגש תיארו נציגי הכפרים את תולדות כפריהם והזמינו את הפעילים להגיע אליהם, לסייר, ולסייע להם להפיץ את סיפורם. התחלנו מיד לחשוב כיצד נסייע להם.
הוקמו צוותים משותפים לתושבים ולפעילים יהודים וערבים, העוסקים בהכנת כנס מחאתי בנושא, בקידום קמפיין ציבורי בנושא, בסיוע להוצאת הסיפור של הנעשה לבדואים במהלך מלחמה החוצה, לעולם, ולזירת הלחצים הבינלאומית על ישראל. צוות נוסף מקדם סיורים. סיור לראס ג'רבה, אחד מ-8 הכפרים שבסכנת הריסה, אמור להתקיים בקרוב. ההתארגנות החדשה נוסדה אמנם ביוזמתם של פעילי חד"ש, אולם היא התארגנות לא-מפלגתית הפתוחה לפעילים מכל גוף המוכן להתגייס למאבק.
מכל החזיתות של המלחמה בעזה, זו בנגב מושתקת מכולן. אופייה הוא הקולוניאליסטי ביותר, הפעילות לנישול הבדואים מאדמותיהם אינה מסתמכת על איבה לאומית או על נפנוף בסכנה ביטחונית. אסור לנו לעצום עין. עלינו להיות מעורבים גם בזירה זו, בה מנושלים המוחלשים שבציבור הפלסטיני בישראל – שכנינו, שותפינו, אזרחים כמונו.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/127809
אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il