תכנית שיקום ופיתוח חבל תקומה: ממשלת הימין נגד תושבי הנגב המערבי

לפני כחודש פרסמה ממשלת הימין תזכיר חוק בשם "שיקום ופיתוח חבל תקומה", העוסק בשיקום אזור הנגב המערבי בעקבות טבח 7 באוקטובר והמלחמה בעזה. לפי התזכיר, תקים הממשלה מנגנון תכנוני חדש האמור להקל על השיקום והפיתוח של האזור תוך הסרת מכשולים שונים.

בפועל, יעניק החוק לממשלה את הסמכות להשתלט על הנגב המערבי ולשנות את אופיו – ללא התחשבות בהגנות תכנוניות וסביבתיות או ברצונם של התושבים. במסגרת החוק תוקם ועדה חדשה בשליטת הממשלה, לה יוענקו סמכויות נרחבות ודורסניות. ועדה זו תוכל לעקוף תהליכי תכנון סדורים ולהתעלם ממגבלות קיימות, ואילו תושבי האזור והרשויות המקומיות יתקשו מאוד להתנגד להחלטותיה. את חברי הוועדה ימנו שר הפנים והממשלה, ואלה ייהנו מרוב גם אם יצורפו לוועדה נציגי הרשויות המקומיות.

תושבי העוטף נגד החוק

מאז פרסום תזכיר החוק, הוגשו נגדו מאות הערות והתנגדויות מטעם תושבי האזור. תושבים רבים זועמים על השינוי שיחול באופיו של האזור ועל הפגיעה הצפויה בסביבה ובשטחים הפתוחים. באחת ההערות על תזכיר החוק נכתב: "התיקון המוצע לחוק התכנון והבנייה שולל מתושבי העוטף, אלה שחוו על בשרם ובנפשם את זוועות השבעה באוקטובר, את הזכות להחליט, להשפיע ולקבוע את אשר יעלה בגורל אזור מגוריהם. לא מספיק שאנחנו פליטים בארצנו, מצופה מאיתנו לעמוד מהצד בזמן שהממשלה עושה כאוות נפשה תחת כסות דקה של 'שיקום' בחבל הארץ שלנו. בלי יכולת ערר, ללא התחשבות ברשויות השונות שהושמו במקומן על מנת להגן על ערכינו – סביבה, אקולוגיה, היסטוריה ובמקרה של רשות הניקוז גם חיי אדם… חוק זה יאפשר לדרוס את כל היקר לנו ללא התחשבות ברצוננו ובטובתנו".

ד"ר שני בר-און ממן, חוקרת במרכז אדוה, כתבה: "את תזכיר החוק צריך לגרוס, ולהקים תחתיו ועדה עם נציגות בולטת, לכל הפחות, של שורדים ופליטים. יש להעניק להם, כמי שחיו במקום ושילמו על כך בחייהם, חלק משמעותי בפיתוח ובשיקום חבל הנגב המערבי המפואר. הפליטים עצמם, יש לציין, לא סומכים על הממשלה והשאירו מחבריהם בכל יישוב, להשיב מלחמה שערה".

גם ארגוני הסביבה מתנגדים

בארגוני הסביבה מתריעים כי החוק יאפשר לממשלה למקם בנגב המערבי כל מיזם או תשתית שהיא מעוניינת בו: תחנות כוח מזהמות, אתרי הטמנה וטיפול בפסולת, קווי מתח עליון והקמת יישובים חדשים, וזאת ללא הליך שיתוף ציבור אמיתי שיאפשר לקולם של התושבים להישמע.

והשימור המוצע בחוק צפוי לחולל נזק אדיר, ובנוסף לא יספק מענה לצרכי התושבים… המרחבים הטבעיים והחקלאיים, השטחים הפתוחים, הנופים המרהיבים – כל אלה הבסיס לאיכות החיים של תושבי חבל התקומה והנגב המערבי כולו, למשיכה שלהם לאזור ולקשר החזק שלהם לחבל הארץ המיוחד הזה", נכתב במסמך.

"לעמדתנו, גם אם יש צורך לייעל את הליכי התכנון, אין שום סיבה לעשות זאת על חשבון איכות התכנון ויכולת ההשפעה של התושבים והציבור. צריך לחזק ולשפר את מוסדות התכנון הקיימים – ועדות התכנון המקומיות והמחוזיות שכורעות וקורסות תחת העומס בשל מחסור בכוח אדם ותקציבים בלתי מספקים, ולא לבסס ועדה חדשה שיוצרת בירוקרטיה, סרבול וכפילות נוספים", המליצו המחברים.

שיקום? לא עבור הערבים-בדואים

מדיניות הממשלה עוררה זעם לא רק בקרב תושבי העוטף וארגוני הסביבה, אלא גם בקרב האזרחים הערבים-בדואים, אשר יישוביהם הוחרגו מתוכנית השיקום של מנהלת תקומה לנגב המערבי. בשבוע שעבר הפגינו עשרות תושבים מרהט במכללת ספיר שליד שדרות נגד התוכנית. מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל, האחראים לתוכנית, מסרו כי היישובים הערביים-בדואיים בנגב המערבי יזכו רק "לסיוע משני". אך באתר המינהל – שבו מפורטת התוכנית – אין כל התייחסות ללקיה ולרהט, גם לא בקטגוריית "הסיוע המשני". זאת, אף שרהט היא העיר הגדולה ביותר באשכול הנגב המערבי. לדברי ראש העיר, טלאל אלקרינאווי, 27% מתושבי אשכול הנגב המערבי מתגוררים בעירו.

יצוין שרשויות הנמצאות ב"מרחב ההתייחסות", כמו באר שבע ואשקלון, יזכו לפי התוכנית בסיוע משני. מהמועצה האזורית לכפרים הלא-מוכרים נמסר: "האם אפשר לחשוב על סיבה אחרת לתכנון מפלה באופן כל כך קיצוני לבד ממדיניות גזענית מהמקפצה? פשוט שערורייה".

ההפגנה נערכה בעת שבמכללת ספיר התקיים כנס של מנהלת תקומה. מארגני ההפגנה מסרו כי צעדי המחאה יוחרפו אם התוכנית לא תתוקן. אלקרינאווי אמר במהלכה: "יש לנו תעודת זהות ישראלית ואנחנו מצפים מהממשלה להסתכל עלינו בלי פוליטיקה. לא נישאר מחוץ למשחק – אם יהיה רע לנו, יהיה רע לכולם. יהיו הפגנות ונגיע לשרים. הודעתי לשרים ולראש הממשלה שנגיע אליהם, ונצעד גם לבית המשפט אם צריך".

במכתב ששלח לאחרונה לראש הממשלה כתב אלקרינאווי: "לתדהמתנו העיר רהט הוחרגה במכוון מהטבות התוכנית לשיקום האזור. ממשלת ישראל החליטה לבצע אפליה מסוכנת, המעלה ניחוח של גזענות הנובע אך ורק מרצון להפלות את הציבור הבדואי". "אנחנו לא 'מנצחים ביחד' רק כשמתרחשים אירועים קשים. אנחנו חלק מהמדינה, נקודה. אם אנחנו נלחמים עליה – אנחנו מצפים כי המדינה תלחם גם למעננו", הדגיש.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/129191