"בשם הערכים לאורם חונכנו": סטודנטים יהודים בחזית המחאה באוניברסיטת קולומביה

קבוצה של סטודנטים יהודים מאוניברסיטת קולומביה בארה"ב נעצרו בשבוע שעבר בגל מעצרים שערכה משטרת העיר ניו יורק במבצע לפירוק "מאהל הסולידריות עם עזה". הסטודנטים ערכו מסיבת עיתונאים בה חזרו על דרישותיהם מהמוסדות האקדמיים, וקישרו בין "ערכיהם היהודיים" לבין החלטתם לעמוד בסולידריות עם תושבי רצועת עזה. מסיבת העיתונאים התקיימה מול ביתה של נשיאת אוניברסיטת קולומביה לציון שבוע להקמת מאהל הסולידריות עם רצועת עזה.

שרה, סטודנטית באוניברסיטת קולומביה, פתחה את מסיבת העיתונאים בסקירה של המצב הנוכחי ברצועת עזה: "ממש עכשיו, ישראל מרעיבה מיליוני פלסטינים בעזה, הורגת ילדים, מפציצה בתים, בתי חולים, ואוניברסיטאות בהם לומדים סטודנטים בדיוק כמונו. אנחנו כאן היום, סטודנטים יהודים מאוניברסיטת קולומביה שנעצרו והושעו בשל מחאה לא אלימה לתמיכה בפלסטין".

לאחר מכן חזרו הסטודנטים על שלוש דרישות שהציבו לאוניברסיטה, הכוללות הסטת השקעות מחברות המרוויחות "מהאפרטהייד הישראלי, רצח העם והכיבוש בפלסטין", שקיפות פיננסית של כל השקעות האוניברסיטה, וחנינה לכל הסטודנטים וחברי הסגל שפוטרו או הושעו על רקע השתתפותם במחאה.

שלושה סטודנטים, חברי תנועת המחאה שנעצרו בשבוע שעבר, דיברו על זהותם היהודית שהובילה אותם להשתתפות בהפגנות הפרו-פלסטיניות בקמפוסים. סוף אשכנזי, שנעצרה והושעתה מלימודים, הייתה הסטודנטית הראשונה לשאת דברים. היא אמרה: "אנחנו לא יכולים לשתוק מול התמיכה המתמשכת של האוניברסיטה במסע רצח העם של ישראל", והדגישה כי "לא נשארו אוניברסיטאות בעזה". אשכנזי אמרה שנאום בת המצווה שלה, על עשרת הדיברות שירדו בהר סיני, עורר בה השראה להשתתף בתנועת הסולידריות עם פלסטין. "אני שואלת כל אחד ואחד מכם – האם תשמעו את מסר הסולידריות שלנו בזמן שאנחנו נכנסים ליום ה-200?", שאלה אשכנזי.

אחרי תיאור קצר של ההתנסויות שלה במאהל – קריאת מאמרים, אכילת ארוחות עם חברים, העברת זמן עם המפגינים – אמרה אשכנזי כי יש גורמים בקהילות בהן היא חברה מחוץ לקמפוס המכפישים את המחאה ומציירים אותה כאויב. היא קראה לנבחרי ציבור להגיע ולראות את המאהל, ולקרוא את כללי הקהילה. אלה כוללים: "מחויבות לסיבה אליה שהובילה אותנו להיכנס למרחב – כאקט של סולידריות עם העם הפלסטיני", לא להיאבק בהפגנות-נגד, להניח כי כולם בעלי כוונות טובות, ולא לשתף את שמות המשתתפים במאהל.

לדעת הסטודנטית שרה בורוס, "מאהל הסולידריות עם עזה" משקף את הערכים היהודים לאורם התחנכה: "אבי ואמי וידאו כי אני יודעת שאני יהודייה וכי המשמעות היא לשלב ידיים עם המדוכאים – כי רק שחרור קולקטיבי ישמור עלינו בטוחים. הלקח הזה של סולידריות תמיד כלל סולידריות עם העם הפלסטיני. מאהל הסולידריות עם עזה הוא שיקוף של ערכים יהודיים של ערבות הדדית ושחרור".

לקראת סיום הכנס, אחד הכתבים שאלה על הסכנות עמם סטודנטים פלסטינים וסטודנטים בינ"ל מתמודדים כאשר הם משמיעים את קולם. מחמוד ח'ליל, דוקטורנט באוניברסיטת קולומביה וחבר צוות המשא ומתן בקמפיין החרם על ישראל, שיתף כי הוא לומד באוניברסיטה באמצעות ויזת סטודנט וכי בחר לא להשתתף בשום הפגנה בשל פחד מגירוש. הוא אמר כי הוא חש לא מוגן בששת החודשים האחרונים "כתוצאה ישירה" של "ההצהרה החד צדדית ואי הפעולה" מצד האוניברסיטה.

"אנחנו מתמודדים עם שנאה אנטי-פלסטינית, שלובשת צורות מרובות: איסלמופוביה, גזענות, ואף אנטישמיות. בכל זאת קולומביה לא הכירה בכאב הזה, בסבל של הקהילה הפלסטינית בקולומביה הקוראת להפסקת רצח העם בעזה", אמר. כלל הסטודנטים הדגישו את הצורך בהתמקדות בפלסטינים במסגרת המשך המחאה.

"אנחנו צריכים להגן על הזהויות הדתיות שלנו באופן מתמשך, אפילו כאשר יש מאחוריהן מסורות ארוכות שנים", אמרה בורוס. "אנחנו כאן לפניכם ואומרים בבירור שזו הסחת דעת. יותר מ-30,000 פלסטינים מתים ו-85% מאוכלוסיית עזה נעקרה. האוניברסיטה שלנו מרוויחה מרצח העם הזה, וכיהודים נמשיך להיאבק עד שקולומביה תסיט את השקעותיה".