מאבקים חברתיים, מלחמה, כיבוש וגירוש: תערוכת הצלם הוותיק יוסף הוכמן בתל-אביב

"צלם, מצלמה, היסטוריה מקוטעת" – זו הכותרת לתערוכת הצילומים בגלריית מנשר (דוד חכמי 18, ת"א) של יוסף הוכמן, הצלם הוותיק. הוכמן תיעד שנים רבות  אירועים פוליטיים, חברתים ואף מעמדיים עבור העיתון "על המשמר".

לדברי האוצר עודד ידעיה, "זו היסטוריה מקוטעת – פאזל ענק שנע בין המצחיק לעצוב, בין החומל למרושע, הרגוע לסוער, החשוב למשני. לצד התוכן קיימים שיבושי המצלמה. רוברט קאפה דיבר פעם על ארבע מצלמותיו שבכל מלחמה או מהפכה, משהו בהן השתבש. הצלם הפלסטיני עימאד בורנאט דיבר על חמש מצלמות שנשברו לו במהלך הפגנות נגד הגדר בכפרו בילעין במשך חמש שנים.

"אצל הוכמן אנחנו עוקבים אחרי שיבושים של המצלמה שנוצרו כתוצאה של תחושה מול האירוע: כהנא נואם על גג מכונית בפלאש שורף, משפחה מגורשת ב-1967 מכפר באזור לטרון בטשטוש תנועה, מחנות הכנה באירופה לקראת עליה – באיכות צילום נמוכה, תעלת סואץ ותעלת המים המתוקים ב-1973 בצילומי צבע בצבעים דהויים, הפגנות שלום עכשיו, הפנתרים ועוד – בשמש וניגודיות כמעט בלתי אפשרית; ובכולם – שריטות, אבק ועוד".

הוכמן, יליד ארגנטינה מתעד ומצלם משנות ה-50, למן הרגע בו ידו אחזה במצלמה כנער. אלה מעגלי חיים ברזולוציות של אדם, מקום, חברה ועולם.   כחבר קיבוץ מ-1960, ליווה הוכמן את התפתחות האתוס הציוני-קיבוצי ושיברו. היה חבר קיבוץ הראל עד לפילוגו (השני) ולאחר מכן חבר קיבוץ געש, כמה מצילומיו אף צונזרו על ידיו: צנזורה עצמית שנמשכה שנים, מפאת הקושי להציגם בחברה הישראלית. בתערוכה קודמת, "שמיים אדומים" בגבעת חביבה (2018), הציג את  חלקו של הקיבוץ בהתהוותה של החברה הישראלית וגם את ראייתו את הקיבוץ באופן אישי.

הוכמן היה חבר בקבוצת האמנות "המשותף קיבוץ", קבוצת אמנים בקיבוצים שעסקו באמנות, בחברה, באקטיביזם ובסביבה. הקבוצה פעלה מסוף שנות ה-70 ועד שנות ה-90. הוא צילם גם את אחד משיאי פעילותה של הקבוצה סביב הטירה בגעש (שנהרסה לפני כמה שנים והפכה פיסת נדל"ן). הטירה אירחה אמנות אך גם הייתה מונומנט אמנותי-מחאתי כשלעצמה. הוכמן בלט כאמן אקטיביסט בייחוד במחאה נגד המלחמה בלבנון ב-1982. התערוכה במנשר תינעל בשבת, 4 במאי, בשעה 12:00  בהשקת ספר עם מיטב הצילומים. שעות פתיחת הגלריה: בימים א'-ה' בשעות 19.00-11.00, שבת: 14.00-11.00.