פעיל השמאל הוותיק שמואל אמיר הובא למנוחות בבית העלמין של קיבוץ יד חנה

פעיל השמאל העקבי הוותיק ד"ר שמואל אמיר הובא אתמול (שישי) למנוחות בבית העלמין של בקיבוץ יד חנה. קרובי משפחה, ידידים ופעילים ליוו את אמיר בדרכו האחרונה ונשאו הספדים לזכרו. פרופ' אורי רם סיפר על היכרותו רבת השנים עם אמיר ועל "הידע ההיסטורי הרב" ששילב עם "ראייה פוליטית חדה".

בנו של המנוח, אסף, שיתף את המתכנסים בחוויה מעצבת של אביו בילדותו. "בתחילת שנות ה-30 בעת ששמואל ואימו שבו הביתה ברובע שרלוטנבורג בברלין, תקפה אותם קבוצה של בריונים נאצים, אך לפתע הגיחה חבורה של צעירים שתוך חילופי מהלומות הניסה אותם". עם כניסתם לבית, שאל הילד את אימו "מי היו אלה שהצילו אותנו?" והאם השיבה "מה אתה לא יודע? אלה הקומוניסטים כמובן!". חוויית ילדות זו נותרה חקוקה בתודעתו של שמואל אמיר שכל חייו נאבק בלאומנות ובפשיזם. בן נוסף, דני, סיפר שעבור אביו "שום דבר אנושי לא היה זר לו", בדומה לפתגם שהיה אהוב על קרל מרקס. לדבריו אביו היה "מהפכן כל חייו".

שמואל אמיר, שנפטר השבוע בשיבה טובה בביתו, נולד בברלין ב-1924 והיה עד לעליית הנאצים לשלטון בגרמניה. בסוף שנת 1937 נשלח על ידי הוריו לפלשתינה-א"י והחל ללמוד בבית הספר החקלאי בבן שמן. הוריו ורבים מבני משפחתו נספו בשואה.

לאחר סיום הלימודים עבר עם חבריו בתנועת השומר הצעיר להכשרה בקיבוץ מזרע וב-1946 נמנה עם מייסד קיבוץ שובל בנגב – שם מילא תפקידים מרכזיים. יחד עם רעייתו חיה (שנפטרה לפני שמונה שנים) סולק ב-1953 מקיבוצו עם קבוצת תומכים של מפלגת השמאל הסוציאליסטי בהנהגת ח"כ משה סנה מסיעת מפ"ם. חברי מפלגת השמאל הצטרפו כעבור שנתיים למפלגה הקומוניסטית הישראלית ואמיר נבחר לכהן כמזכיר סניף מק"י בבת ים בו פעל עד לפילוג במפלגה ב-1965. במקביל למד חקלאות באוניברסיטה העברית ולאחר קבלת התואר השלישי החל לעבוד במחקר ובהדרכה במינהל למחקר חקלאי – מכון וולקני ממנו פרש לגמלאות ב-1989.

לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967 היה בין מייסדי התנועה לשלום וביטחון, ההתארגנות האזרחית הראשונה שקראה לנסיגה מהשטחים הכבושים, להכרה בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני ולהקמת מדינה פלסטינית עצמאית בצידה של ישראל. כמו כן, היה מראשי הפלג השמאלי של מחנה של"י (ראשי תיבות של  "שלום לישראל, שוויון לישראל") ועם הקמת החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון נבחר למועצת חד"ש ואף שובץ ברשימת מועמדי החזית לכנסת.

באותן השנים החל להקדיש את זמנו לכתיבה, בייחוד על היסטוריה, מרקסיזם, השואה פוליטיקה ישראלית ובינלאומית. כמו כן, במשך כעשור ריכז חוג אידיאולוגי שפעל במועדון הגדה השמאלית בתל-אביב. מאמריו הרבים התפרסמו בעיתונים בחו"ל, בשבועון "זו הדרך", בעיתון "אל אתיחאד" ובאתר "הגדה השמאלית" שהיה ממייסדיו ומעורכיו. ב-2004 פרסם קובץ מאמרים שראו אור ב"זו הדרך" ובאתר "הגדה השמאלית", תחת הכותרת "אידיאולוגיה ופוליטיקה". הוא הניח ילדים, נכדים ונינים.

סרטון – מתוך ריאיון עם שמואל אמיר שערך ערן טורבינר ב-2004 על הציונות והפלסטינים:

אתר הגדה השמאלית: http://www.hagada.org.il