רוצים לפגוע בעבודה המאורגנת: עתיד ההסכם בין המורים לאוצר מעורפל

על רקע הקיפאון במשא ומתן בין הצדדים, יחסי האוצר והמורים שוב על סף פיצוץ. על פי ההסכמות שאיפשרו את פתיחתה של שנת הלימודים הנוכחית, אמור היה המשא ומתן  להסתיים עד ה-1 בדצמבר. כזכור, הנהלת ארגון המורים, בראשות היו"ר רן ארז, הסכימה לפתוח את השנה כסדרה למרות העובדה שטרם נחתם הסכם. זאת בכפוף להתחייבות האוצר לחתום עליו עד תחילת חודש דצמבר, ולהעביר תשלום מקדמות למורים עבור שלושת החודשים עד לחתימת ההסכם. בחודשים הללו היו אמורים לסכם סעיפים רבים הקשורים בתנאי השכר והעבודה של המורים. אולם, החל ב-10 באוקטובר הוקפאו למעשה המגעים. האוצר מתרץ את ההקפאה בין היתר בכך, שבעלי תפקידים רבים במשרד גויסו למלחמה בדרום.

אולם, דיווח ארז, ערב היציאה לחופשת חנוכה נתקבלה בארגון המורים טיוטת הסכם חדשה ממשרד האוצר, ובה דרישות חדשות עליהן לא דובר בעבר. דרישות אלו הן, כפי שנכתב באיגרת שהוציא ארגון המורים לחבריו, שעבוד של ציבור המורים ופירוק האיגוד המקצועי. נוכח זאת, הבהיר הארגון כי הוא לא יקבלן בשום פנים ואופן.

באיגרתו כתב ארז למורים: "יש בדרישות אלה גישה ליברטריאנית, קפיטליסטית, הפוגעת במורים ומחלישה את העבודה המאורגנת. אני מקווה שהצעתם זו ערב חופשת חנוכה לא נובעת מנקמנות על סירובנו להיסחט תחת איומים של ניכויי שכר ולעבוד בחופשת חנוכה".

כספים קואליציוניים ממומנים על חשבון המורים

בדבריו כיוון ארז לדרישת משרד האוצר לאורך התקופה שקדמה לחופשת חנוכה אליה יצאה מערכת החינוך ב-10 בדצמבר, כי המורים יוותרו על ימי חופשה, תוך איום כי אם לא יוותרו – יקוצץ שכרם. עוד משלהי חודש נובמבר הבהירו בארגון המורים כי לא יקבלו כל דרישה להורדת שכר בדיעבד. בנוסף, הדגישו כי דרישת האוצר לנכות שכר בגין עבודה שנעשתה, או בגין היעדרות מוצדקת עקב פינויים או סגירת מוסדות חינוך, אינה מוצדקת ואף זועקת לשמיים כאשר במקביל מעבירים מיליארדי שקלים בכספים קואליציוניים.

משרד האוצר השאיר את האיום תלוי באוויר גם כאשר הובהר כי ניכוי שכזה לא יתאפשר. כפי שפרסם ליאור דטל ב"דה מרקר" לגבי בדיקות שערך אגף השכר: לשום גורם ממשלתי אין מידע לגבי מספר ימי הלימוד שנלמדו בפועל. זאת בשל ההבדל בין הרשויות המקומיות, שבחלקן בחרו לפעול בשונה מהנחיות פיקוד העורף, וכן בשל המענים השונים שניתנו למוסדות החינוך. לפי ארז, האיום היה לנכות 30% משכר המורים, בטענה שכביכול לא עבדו מספיק בחודשים אוקטובר ונובמבר. כחלופה לניכוי השכר הרטרואקטיבי, דרש משרד האוצר כי הארגון יתחייב לתרום שלושה ימי למידה בחנוכה. זאת מתוך הנחה כי כל מה שיהיה מוסכם על ארגון המורים, יוסכם גם על הסתדרות המורים. בפנייתו לרן ארז כתב הממונה על השכר במשרד האוצר, אפי מלכין: "הפעלת מערכת החינוך בחנוכה הייתה מאפשרת השלמה של הפעילות החלקית בתקופת המלחמה. יצירת רצף חינוכי חשוב לתלמידי ישראל, וכן מתן מענה להורי התלמידים העובדים באותם ימים במשק הישראלי".

ארגון המורים דחה בתוקף את הדרישה ובעיקר את הטענה שעמדה מאחוריה, והבהיר: "לא נסכים להיות החמור שעליו ירכבו משרד האוצר ומשרד החינוך. אילו באמת היה הדבר חשוב לו מבחינה חינוכית פדגוגית, משרד החינוך בעצמו היה פונה ומבקש זאת מאיתנו, אבל הוא לא עשה זאת – אלא רק משרד האוצר. פתאום משרד האוצר מגלה רגישות חינוכית פדגוגית לילדי ישראל".

האוצר מתעלם ממורי העוטף

ביום ראשון האחרון כתב ארז לשר החינוך יואב קיש: "שכחתם את המורות והמורים בעוטף עזה וקו העימות". הוא הוסיף: "בנוסף, שכחתם את המורות והמורים אשר אין כל מסגרת לילדיהם הקטנים ובני זוגם מגויסים ונמצאים במילואים ולפיכך אינם יכולים להתייצב לעבודה פרונטלית בבתי הספר. במקום לסייע להם ולמצוא פתרון לכל אחת ואחד מהם – אלה הפכו בעיני משרד החינוך שקופים ועליהם מאיימים בניכויי שכר".

לדברי ארז, "לא נמצא גם כל פתרון למורות ולמורים אשר הינם הורים לילדים קטנים, ללא מסגרת חינוכית מלאה לאור המצב, ואשר ההורה הנוסף נמצא במילואים! מצב זה מותיר את המורים אשר מבקשים לחזור לעבודה מלאה במלכוד בעל כורחם. מורים אלה מופקרים ע"י משרד החינוך אשר אינו פועל בשום דרך למצוא להם פתרון. לא ניתן להפקיר את מורות ומורי החינוך העל-יסודי. אני פונה אליך לאחר שפניותיי לאנשי משרדך לא הועילו, ומבקש שתתערב באופן אישי ותמצא לכך פתרון באופן שלא יפגע בשום צורה במורות ובמורים", הדגיש.

בשלב זה לא מדברים בארגון המורים על נקיטת צעדים ארגוניים בעקבות ההתפתחויות, אבל אין ספק שהדבר מטיל צל לגבי ההחלטה לפתוח את שנת הלימודים מבלי שנחתם הסכם. במצב העניינים הנוכחי, וכאשר בארגון נשמעת ביקורת רבה גם על שר החינוך בשל התייצבותו לימין האוצר, העתיד של ההסכם ושל תנאי ההעסקה של עשרות אלפי המורים חברי הארגון לוט בערפל.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/126127