מזכ”ל מק”י עאדל עאמר: הרחובות מדממים והמשטרה מפקירה

באולם “הגדה השמאלית” בתל אביב נערכה (27.8) אסיפה רבת משתתפים תחת הכותרת –  “הרחובות מדממים והמשטרה מזניחה: איך מתמודדים עם הפשיעה והאלימות בחברה הערבית”. הדובר המרכזי באירוע היה עאדל עאמר, מזכ”ל המפלגה הקומוניסטית הישראלית. להלן מובאים עיקרי דבריו.

השורשים הפוליטיים של הפשע המאורגן

הפשע המאורגן בחברה הערבית, ציין עאמר, צבר תאוצה באמצע שנות התשעים. משנת 1980 עד שנת 2000 נרצחו בישראל כ-350 אזרחים ערבים. לעומת זאת, משנת 2000 ועד היום נרצחו כ-3,000 אזרחים ערבים. במקביל, ירד באותה תקופה מספר הנרצחים בקרב האוכלוסייה היהודית בעקבות הצלחת המשטרה במיגור הפשע המאורגן בה. כלומר, כאשר המדינה מעוניינת בכך – יש ביכולתה לחסל את הפשע המאורגן. נתונים אלה מוכיחים כי האלימות והפשיעה אינן תופעות תרבותיות ייחודיות לחברה הערבית, אלא תופעות פוליטיות.

לימין בישראל יש אינטרס בהתגברות הפשיעה בקרב הציבור הערבי. בשנות ה-90 תרגם הציבור הערבי את משקלו להשפעה פוליטית ממשית. חד”ש הייתה בגוש החוסם שתמך בממשלת רבין ובחתימה על הסכמי השלום. התפתחות זו איימה על הימין, שהחליט שעליו לנתק בין החברה הערבית להנהגתה הנבחרת. לכן, במקביל להסתה נגד מוסדות ההנהגה של החברה הערבית – ועדת המעקב, המפלגות, ראשי הרשויות המקומיות – החליט השלטון להעלים עין מצמיחתם של ארגוני הפשיעה ואף לשתף פעולה עמם. “ארגונים אלה הם כלי לפירוק החברה הערבית מכוחה הכלכלי, החברתי ובמיוחד הפוליטי”, הדגיש.

כפי שהודה מפכ”ל המשטרה הקודם, הפושעים בחלקם הם סוכני שב”כ, הנהנים בפועל מחסינות מצד זרועות החוק. מבחינה זו, שב”כ אינו הפתרון לפשיעה, אלא חלק מהבעיה. הביטוי “להכניס את השב”כ” למאבק בפשיעה, הבהיר עאמר, הוא שגוי, כי השב”כ מעולם לא יצא מהיישובים הערביים. השיח המציג את השב”כ כמושיע החברה הערבית נועד לתת הכשר לפעילותו ולהאשים את החברה הערבית בהיעדר שיתוף פעולה עם הרשויות.

עאמר: “אם תחקיר עיתונאי יכול למפות את כל ארגוני הפשיעה, מי הבכירים שלהם, איפה הם פועלים וכמה חיילים יש להם, ודאי שהמשטרה מסוגלת לכך. אבל אין מה לצפות לישועה מבן גביר ומשותפיו הגזענים, הששים לגידול ברציחות. כל עוד פשיעה זו אינה גורמת נזקים לחברה היהודית, הטיפול הממשלתי בארגוני הפשיעה הוא בכפפות של משי”.

“ארגוני הפשע עוסקים בסחר בנשק, בסחר בסמים ובהנפקת חשבוניות פיקטיביות. עסקים אלה הם החמצן של ארגוני הפשיעה, ופוגעים באופן ישיר באינטרסים של הציבור. מדוע הממשלה לא עוצרת אותם?”, הקשה.

לפשיעה גם גורמי עומק כלכליים, הוסיף עאמר. החברה הערבית סובלת מהיעדר מקורות תעסוקה ומאבטלת צעירים.     בעיה נוספת היא מצוקת הדיור ביישובים הערביים. המדינה הפקיעה את רוב הקרקעות של היישובים ולא הותירה להם שטחים לבנייה ולפיתוח. כתוצאה מכך היישובים הערביים ברובם הם גטאות צפופים שאין בהם אפשרות לבנות, ומחירי הקרקע הפרטית זינקו. הבנקים מסרבים לתת הלוואות ומשכנתאות לצעירים ערבים. לכן נאלץ צעיר המבקש לבנות בית לפנות לשוק האפור. צירוף גורמים אלה מספק קרקע פורייה לצמיחת פשע מאורגן.

הקומוניסטים והמאבק נגד הפשע המאורגן

“כמפלגה, איננו יכולים להביס את הפשע המאורגן בעצמנו. אין לנו משטרה שתגן או בנק  שייתן הלוואות לצעירים ערבים. רק המדינה מסוגלת לרסק פשע מאורגן, ולכן זה תפקידה. אנו מנהלים מאבק ציבורי, מסבירים ומגייסים לפעולה. אנחנו נמצאים בכל מקום בו ניתן לארגן אוכלוסייה, קהילה ושכונה. בהקשר זה עלינו לחזור ולפעול להקמת ועדי שכונות, שהיו בעבר כלי יעיל לחיבור הין הרשויות המקומיות לבין תושבים”, אמר עאמר.

“נמשיך להיאבק כדי לשנות את יחס המדינה לחברה הערבית. אנו דורשים פתרונות עומק לסוגיות הדיור, התעסוקה והחינוך. בלי לפתור את הסוגיות הללו, ארגוני הפשיעה ימשיכו לפעול. תחום נוסף בו אנו פעילים הוא טיפוח הזהות הלאומית הפלסטינית והאזרחות הדמוקרטית של הצעירים הערבים. מערכת החינוך הערבית הציבורית מחנכת לניתוק מכל שייכות, ומצמיחה דור של צעירים מנוכרים וחסרי זהות, שאינם חשים סולידריות ואחריות לקהילה שלהם”, הוסיף.

בתשובה לשאלה בנושא הבחירות הקרובות לרשויות המקומיות, השיב עאמר: “אנו עדים כיום לניסיון של ארגוני פשיעה להשתלט על רשויות מקומיות ערביות. בכמה מהרשויות הם נוחלים הצלחה, וישנם אף יישובים בהם ראש המועצה נמנה עם ארגון פשע. המכרזים ברשויות המקומיות הפכו אחד ממקורות ההכנסה העיקריים של הפשע המאורגן. בעקבות  מקרי הרצח של מנכ”ל עיריית טירה ושל אחד המועמדים לראשות המועצה באבו סנאן, נשמעות קריאות להחרמת הבחירות המקומיות ביישובים הערביים. אך החרמת הבחירות תהיה טעות חמורה, שרק תפנה את הזירה לארגוני הפשיעה. עלינו להיאבק על זכותה של החברה הערבית לבחור בהנהגתה המקומית, ולא להיכנע להפחדות שמטרתן לקעקע את ביטחונה העצמי”.