מרדכי מילמן לוחם הבריגדות הבינ”ל נפל בקרב בנהר האברו בספרד היום לפני 85 שנים

ב-5 באוגוסט 1938 נורה ונהרג בקרב מרדכי מילמן, לוחם הבריגדות הבינלאומיות. בעת נפילתו מילמן נשא את דרגת קפיטן בצבא הרפובליקה, הגבוהה ביותר אליה הגיע מתנדב שיצא מהארץ כדי להילחם נגד הפשיזם בספרד.

מרדכי מילמן נולד ב-1909 בעיירה קטנה ליד אומן באוקראינה, לשרה וישראל מילמן. בעת מלחמת האזרחים ברוסיה התחוללו פוגרומים באוקראינה במטרה להחליש את השלטון הסובייטי החדש. הפוגרומים נערכו בהובלתו של הלאומן סמיון פטליורה – שהפך “גיבור לאומי” באוקראינה לאחר התפרקותה של ברית המועצות.

באחד הפוגרומים נכנסו כוחותיו של פטליורה לכפר ויחד עם אספסוף מקומי, רצחו עשרות יהודים ובזזו את רכושם. בין הנרצחים היה גם ישראל, אביו של מרדכי ונשרף בית הדפוס בבעלותו. הילד מרדכי בן ה-10, אחיו בן השנה ואימו ניצלו, אך נותרו חסרי כל ונאלצו לנדוד לעיר אומן, בה התגוררה משפחת האם. בשנת 1922 הגיעה המשפחה לתל-אביב והאם עבדה כפועלת בבית חרושת לסיגריות. המשפחה החד-הורית סבלה מעוני וקשיי פרנסה מתמידים.

מרדכי למד בגימנסיה הרצליה ותואר כספורטאי, כבחור חברותי ונוטה להתיידד. מחוסר אמצעים בבית, נאלץ הנער לצאת לעבוד ולהפסיק את לימודיו. לצד פרנסת המשפחה, ניסה לחסוך כסף כדי לצאת ללימודי רפואה או משפטים באירופה ובמקביל המשיך ללמוד באופן עצמאי לבחינות הכניסה. הוא מצא לבסוף עבודה כגובה כספים ב”מכבי” תל אביב.

באוקטובר 1930 הגיע לאוניברסיטת נאנסי שבצרפת וחי חיי סטודנט עני, וקימץ מאוד גם בדברים בסיסיים כמו אוכל, חימום החדר וקניית ספרים. ניסיונותיו הנואשים למצוא עבודה שתממן את הוצאותיו עלו בתוהו. לאחר הפסקה של שנתיים, במהלכן הפליג לארץ כדי למצוא עבודה ולחסוך כסף להמשך לימודיו, חזר מילמן להשלים את התואר באוניברסיטת נאנסי ב-1933. במקביל ללימודיו, היה פעיל באגודת הסטודנטים, בליגה נגד המלחמה והפשיזם שבהנהגת המפלגה הקומוניסטית הצרפתית, ובליגה הבינלאומיות נגד האנטישמיות. לאחר קבלת הדיפלומה בשנת 1935, החל לעבוד כאגרונום במכון החקלאי בנאנסי.

בדצמבר 1936 הגיע מילמן לביקור בפריז, שם פגש את בן דודו, זאב, פעיל קומוניסטי שגורש מהארץ על ידי השלטונות הקולוניאליים הבריטים, הם שוחחו על המאבק בפשיזם באירופה והחליטו להתגייס לבריגדות הבינלאומיות שנלחמו נגד הפשיסטים במלחמת האזרחים בספרד.

מילמן הגיע לספרד בפברואר 1937 ויחד עם מתנדבים מרחבי העולם, התייצב במחנה אימונים באלבסטה במטה הבריגדות הבינלאומיות. באלבסטה חולקו המתנדבים הבינלאומיים ליחידות לפי ניסיונם, כישוריהם, שפתם וארצות מוצאם. לאחר תקופת טירונות נשלח מילמן לחזית במרץ 1937. הוא השתתף בקרבות גוודלחרה בהם הבריגדות נלחמו מול כוח גדול של חיילי איטליה הפשיסטית. בין הכוחות הרפובליקנים שניצבו מול כוח זה הייתה גם “גדוד גריבלדי”, שהורכבה ממתנדבים איטלקים אנטי-פשיסטים.

מילמן הצטיין בקרב זה, והפגין אומץ, תושייה, קור רוח ומנהיגות, שקנו את הערכת חבריו. הוא מונה לקומיסר פוליטי – תפקיד ייחודי שהועתק מהצבא האדום. כדובר צרפתית, צורף מילמן בחודש יולי 1937 לגדוד הצרפתי-בלגי שנלחם באזור ברונטה.

הכוח הרפובליקני ספג שם אבדות כבדות, שנגרמו מהפגזות ארטילריות עזות והפצצות אוויריות של מטוסי “יונקרס” של גרמניה הנאצית. לאחר מכן צורף מילמן לבריגדה ה-15, שם הועלה לדרגת קפיטן וקיבל את הפיקוד על הגדוד ה-24 – שכונה “הבטליון הספרדי” משום שהיה מורכב בעיקר ממתנדבים דוברי ספרדית מאמריקה הלטינית.

ב-25 ביולי 1938, לאחר שקיבל אספקה של נשק, תחמושת ואף מטוסים מברית המועצות, פתח הצבא הרפובליקאי במערכה לצליחת נהר האברו במאמץ להסיג את הפשיסטים. למחרת חצו הרפובליקנים את הנהר במספר מקומות, אך נתקלו בכוחות פשיסטיים גדולים, מגובים במטוסים גרמניים, ארטילריה וטנקים. אלה גם פתחו את הסכרים במעלה הנהר כדי להקשות על החצייה.

גדודו של מילמן נלחם כשמצדיו אנשי הגדוד האמריקאי (“אברהם לינקולן”) והגדוד הבריטי. הלחימה הייתה קשה והצבא הרפובליקאי ספג אבדות כבדות. כאמור, ב-5 באוגוסט 1938 נהרג מרדכי מילמן מכדור צלף בראשו. הוא נהרג כשבועיים לפני שהבריגדות הבינלאומיות עזבו את ספרד, שעה שאמו, שרה, המתינה לו בפריס, שם הבטיח מרדכי לפגוש אותה כשיקבל חופשה.

חבריו הקימו מצבת אבן לזכרו על הגבעה שעליה נהרג, כשלושה קילומטר ממזרח לעיר גנדסה. חברו מילטון וולף מפקד הגדוד האמריקאי “אברהם לינקולן”, כתב: “קברנו אותו על הגבעה שם מצא את מותו. אחר כך הוקמה אבן על קברו של חברנו האהוב ועליה שמו ושמות חבריו, חיילי הבטליון שלו, שנפלו באופנסיבה על הנהר אברו […] הוא היה חייל אנטי-פאשיסטי מצוין, מפקד נבון, מנהיג אהוב על האנשים הסרים למשמעתו. מותו לא היה לחינם: מפעלו חי במלחמה נגד הפשיזם ומפעלו חי בניצחוננו על הפשיזם, ההולך ומתקרב. אנחנו, שידענוהו ואהבנוהו, מתגאים בו”. הוא הונצח בספרו של המשורר והסופר מרדכי אבי שאול “מפקד עברי בספרד הלוחמת: קפיטן מרדכי מילמן”, שפורסם בתל-אביב ב-1945