הבמאי והסופר האנטי-פאשיסט אנג’ל וגנשטיין נפטר בבולגריה בגיל 100

ב-29 ביוני, בגיל 100, תמו חייו של לוחם החירות והאנטי-פשיסט אנג’ל ריימונד וגנשטיין (ג’קי, כפי שאהב שיכנו אותו ידידיו). וגנשטיין נולד במשפחה יהודית-ספרדית בעיר פלובדיב בבולגריה המלוכנית בשנת 1922. הוריו פעלו במפלגה הקומוניסטית שהייתה אז מחוץ לחוק. בגלל שנרדפו בידי השלטון הפשיסטי, נאלצו ההורים להגר לצרפת. ב-1938 שבה המשפחה לבולגריה.

במלחמת העולם השנייה, בעת שהמלך והממשל הפשיסטי התייצבו לצד גרמניה הנאצית, הצטרף אנג’ל-ג’קי לתנועת הנוער של המפלגה הקומוניסטית הבולגרית. בגיל 17 הצטרף  לפרטיזנים. בחורף 1941 פיקד על קבוצת לוחמים שביצעה את אחת מפעולות החבלה הגדולות במלחמה: הם שרפו עד היסוד מחסן גדול ובו רבבות מעילי פרווה. אלה עמדו להישלח לצבא הנאצי שכיתר באותו חורף את סטלינגרד. פעולת חבלה זו נרשמה כאחת הראשונות והגדולות שנערכו בבולגריה נגד צבאו של אדולף היטלר. בפעולה של שוד בנק שנועדה לגיוס משאבים לגרילה האנטי-פשיסטית,  נתפס אנג’ל עם חבר ונידונו למוות. הפצצה של הכלא וכניסת הצבא האדום לבולגריה הצילו את חייהם.

אחרי המלחמה למד וגנשטיין קולנוע במוסקבה. ב-1959 כתב את התסריט לסרט “כוכבים” של הבימאי המזרח-גרמני הנודע קונרד וולף. היה זה הסרט הראשון מעולם שעסק בשואה. הסרט תיאר את הובלת יהודי טרקיה ומקדוניה להשמדה בטרבלינקה בידי הצבא הפשיסטי הבולגרי. באותה שנה, זכה הסרט בפרס השופטים בפסטיבל קאן.

בהמשך היצירה האמנותית שלו, נטל וגנשטיין חלק בעשרות רבות של סרטים כתסריטאי  וכבמאי. כתב ספרים ומאמרים רבים שחלקם תורגם גם לעברית. התראיין פעמים רבות בעיתונות ובטלוויזיה. בראיונות אלה הוא ניתח ניתוח חד את מהות הפשיזם וגלגוליו בדורנו ונתן ביטוי למאבק בלתי מתפשר נגדו. על יצירתו האמנותית זכה וגנשטיין בפרסים ובאותות רבים. בפעילותו הפוליטית  האנטי-פשיסטית והשואפת לסוציאליזם התמיד עד לימיו האחרונים.

אחד מספריו הרבים, “חומש יצחק”, תורגם לעברית ופורסם בהוצאת “ידיעות אחרונות”. הספר מגולל את סיפורו מעורר הפליאה וההשתאות של יצחק יעקב בלומנפלד. את קורות חייו בשתי מלחמות עולם, בשלושה מחנות ריכוז, ובחמש ארצות שונות. סוד הישרדותו של יצחק היה טמון בכישרונו ללבוש ולפשוט זהויות, אך יותר מכך – ביכולתו להתחבר לאנשים, לאהוב ולמצוא את הטוב בכל אדם.זה גם סיפורם של אנשי העיירה קולדץ שליד לבוב, ששכנה על קו התפר בין מסורת ומודרנה, בין חסידות ומרקסיזם, ובין ברית המועצות, פולין ואוסטריה.

לרעייתי שמחה ולי, לחברינו ורדה ושמוליק וגנשטיין (קרוב משפחה של אנג’ל) היו  הזכות והעונג להתארח בביתו פעמיים בשנים האחרונות ולשאוף לקרבנו מאישיותו המרתקת. הוא הרבה לחזור ולומר את הסיסמה: “נגד הפשיזם לוחמים, ולמען החירות נאבקים עד מוות”.