fbpx

לחזור להסכם הגרעין עם איראן: תשובה למאמרו מחרחר המלחמה של בני מוריס

מלחמה עם איראן תהיה הרסנית ומיותרת; יש לחתור להסדר קבע ולפירוז המזה"ת מנשק גרעיני

לא אחת קורה שאינטלקטואלים שהיו פעם "בשמאל" הופכים את עורם במצבי לחץ, כאשר חרדותיהם העמוקות מציפות אותם. אז הם מגלים, לפתע, עמדות ימין קיצוניות ואנטי-הומניות. אני נזכר, למשל, בגבריאל מוקד שבינואר 1991, שכשהחלו טילי סקאד מעיראק ליפול על ישראל, יצא בקריאה "Nuke Baghdad".

אצל הפרופ' בדימוס בני מוריס, מי שעסק בהיסטוריה של הנכבה ובגירוש ההמוני של 1948, "המרת" הדעת אינה חדשה והתרחשה עוד במהלך האינתיפאדה השנייה. בתגובה לאלימות המאבק הפלסטיני, שינה מוריס את עמדותיו הפוליטיות ומאז היימין. בשבוע שעבר (24.9) פרסם מוריס ב"הארץ" מאמר דעה מצמרר תחת הכותרת "שתי האופציות". מסקנותיו של המאמר הן שצריך לתקוף את איראן; שמועד ההחלטה על תקיפה קרוב מאד; ושבנט, הטירון, יצטרך לקבל החלטה זו.

במאמרו טוען מוריס שארה"ב לא תעשה זאת בשביל ישראל. לטענתו, הפעולות בהן נוקטת שישראל עכשיו (המב"מ – המערכה שבין המערכות) אינן יכולות להפסיק את המרוץ האיראני לפצצה, ולכן יש לישראל רק שתי אופציות: לתקוף את איראן או לחיות בצד איראן גרעינית.

ההנחות של מוריס הן: איראן תהיה מדינת סף גרעינית, או תמשיך להשגת נשק גרעיני וליכולת שיגורו; ושום מנהיג ישראלי, עד כה, לא אזר אומץ לתקוף את איראן. מוריס מפרט מה, לדעתו, יהיו ההשלכות אם תתקוף ישראל את איראן ואם לא תתקוף: אם ישראל תתקוף – איראן תתקוף בחזרה, והמלחמה עלולה להימשך שנים. גם חיזבאללה יצטרף למערכה, ועלולה לפרוץ אינתיפאדה שלישית, אליה יצטרפו, אליבא דמוריס, הפלסטינים אזרחי ישראל. עלול לפרוץ גם גל טרור אנטי-ישראלי ואנטי-יהודי בעולם. ייפגעו יחסי ישראל עם המדינות הסוניות ואולי גם יחסי ישראל עם אירופה וארה"ב יורעו. אין לדעת אם המעצמות יתערבו.

ואף על פי כן, תחזית קשה זו נראית למוריס נוראית פחות מלחיות בצד איראן גרעינית. לדעתו, הפנאטים הלא-רציונליים באיראן עלולים לממש התקפה גרעינית על ישראל. אך גם אם לא, החיים תחת העננה הגרעינית של איראן ישבשו את מעמד ישראל באזור ואת החיים בה. גרעין איראני יחשב לניצחון על המערב ועל ישראל, ויגביר את מגמת האסלאמיזציה; הוא ירחיק מדינות סוניות ופלסטינים מתונים מהסכם ומיחסים עם ישראל; הגרעין יגביר את הביטחון העצמי של בעלות הברית של איראן נגד ישראל ונגד סעודיה ובעלות בריתה; הוא יגרום למדינות נוספות באזור להתגרען; החמרת המצב הביטחוני תעלה את ההוצאות הצבאיות של ישראל, תמנע השקעות זרות בישראל, תגרום לישראלים רבים לעזוב את הארץ וליהודים בחו"ל לא לעלות.

אם הייתי חושב כמוריס, הייתי משאיר הכל, לוקח רק את הפספורט הזר ובורח מהארץ במטוס הראשון. מה לעשות, אבל הרוב כאן – יהודים וערבים – לא רוצים ולא יכולים לעשות זאת.

אני מקווה שארה"ב ובעלות בריתה לא יתקפו את איראן. יש לקוות, ולהיאבק, שגם בנט ומי שיבוא אחריו לא יתקפו את איראן. מה שמוריס מנבא שיקרה כאן במלחמה עם איראן הוא סיבה מספקת לכל ישראלי שפוי להתנגד למלחמה כזו. שלא כמו מוריס, אני מקווה שהשיחות על הגבלות העשרת האורניום יתחדשו בקרוב ושיושג הסכם. יש לקוות שההסכם יחזיק מעמד יותר מההסכם הקודם. כיעד ארוך טווח יש לחתור להסכם פירוז גרעיני של כל המזה"ת כולל ישראל. לא ניתן להתנות את הסכם הגרעין עם איראן בעצירת פיתוח הטילים שלה ובהסכם על חיסול השפעת איראן במדינות הסובבות אותה. אין היתכנות כלשהי למימוש תנאים כאלה משום מדינה חוץ מהכנעתה וביטול ריבונותה. ודאי שמירוץ חימוש ושליטה עקיפה במדינות אחרות אינן רצויות, אך אלה נושאים נפרדים משאלת הגרעין. יש להסיר את הסנקציות מעל איראן. המאבק על אופי המשטר באיראן יימשך בפנים.

המצב באזור אכן משתנה. ארה"ב כנראה לא תהיה כאן תמיד בשביל בעלות בריתה. כך היה עם מעצמות אימפריאליסטיות קודמות וכך יהיה עם ארה"ב. איראן, תורכיה ומצרים הן המדינות המאוכלסות ביותר באזור – ומה לעשות, הן יישארו מוסלמיות ותהיה להן השפעה באזור הגאוגרפי שבו מצויים גם אנחנו. מעמדה של ישראל תלוי בפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הסכסוך הוא שמצריך את התלות של ישראל בכוחות מבחוץ. הוא שגרם לישראל "להוציא את הערמונים מהאש" בשביל מעצמות זרות.

תפיסת העולם לפיה ישראל משתייכת למערב יודו-נוצרי העומד נגד האסלאם היא תפיסה נוצרית ריאקציונרית (ואנטישמית), שקיבלה עטיפה חדשה בשנות ה-90 בתאוריית "התנגשות הציוויליזציות" של סמואל הנטינגטון. לפי תאוריה זו הסכסוכים העיקריים בתקופתנו אינם כלכליים ופוליטיים אלא תרבותיים, בהם עומד המערב נגד השאר (The West against the rest). מוריס מפיץ תורה כוזבת זאת למרות שהוא, בגלל מחקריו, יודע על מה ניטש הסכסוך הציוני-פלסטיני: על שליטה באדמה, ולא על תרבות.

לישראל בעיית ביטחון כי היא מצויה בסכסוך. אך אין לה סכסוך טריטוריאלי עם איראן. איראן הכירה בעבר בישראל, ושתי המדינות היו בעלות ברית. את הטילים שלהן הן התחילו לפתח בתוכניות משותפות. מצב כזה יכול לשוב, אם ייפתר הסכסוך הישראלי-פלסטיני בפתרון שיהיה מקובל על שני הצדדים. פתרון שתי המדינות מקובל על רוב העולם. אפשר לחיות בלי מלחמה באיראן ולא תחת עננה גרעינית איראנית או ישראלית. מלחמה עם איראן תהיה הרסנית ומיותרת. יש דרך אחרת אל איראן – כינון השלום עם הפלסטינים.

מפגש שרי החוץ של איראן, סין והמעצמות הקפיטליסטית ב-2015 (צילום: משרד החוץ של ארה"ב)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן