ההשקה לספר הביוגרפיה של תאופיק זיאד: לא רק אופטימיסט; בעיקר איש של מאבק

אירוע השקה לספר “האופטימיסט – ביוגרפיה של תופיק זיאד” מאת תמיר שורק, התקיים ביום רביעי שעבר בחנות הספרים רידינג בתל-אביב. הגרסה העברית, בהוצאת פרדס, הושקה ביום השנה ה-29 למותו של זיאד. הספר בתרגומה של דפנה ברעם פורסם לראשונה בארה”ב. הגרסה בשפה הערבית פורסמה ברמאללה במארס האחרון.

זיאד (1994-1929) היה מנהיג קומוניסטי, משורר פלסטיני ודמות פוליטית וחברתית בולטת. כיהן כראש עיריית נצרת וכחבר כנסת בסיעת חד”ש. באירוע, בהשתתפות קהל רב, שוחחו ד”ר הוניידה ע’אנם, דוד זונשיין והמחבר שורק על זיאד, על הקשר בין המילה הכתובה למעשה הפוליטי ועל אקטיביזם ואופטימיות בימים של הפיכה משטרית.

אינטלקטואל אורגני

לדברי הסוציולוגית ד”ר ע’נאם, “הספר הוא מנה של תקווה ברגע של חושך”. “זיאד היה ‘מר תקווה’, סוג של אמונה דתית-מרקסיסטית שהעתיד יהיה טוב יותר. ניתן ללמוד הרבה על תולדות הפלסטינים בישראל דרך סיפור חייו של זיאד שהיה ‘אינטלקטואל אורגני’ בהגדרתו של [התיאורטיקן הקומוניסטי האיטלקי אנטוניו] גרמשי”, הוסיפה.

ד”ר ע’נאם עמדה על הניגוד, שלטענתה היה קיים, בין “זיאד המשורר הכותב על האדמה, על העבר ועל האחר, שהיה חלק חשוב מהנרטיב הפלסטיני, לבין חבר הכנסת והמנהיג הקומוניסטי שדגל בשתי מדינות”. “הניסיון לגשר בין הניגודים הופך אותו גיבור טראגי”, סיכמה. פרופ’ אורן יפתחאל, העיר מתוך הקהל: “אין דבר טרגי בדמותו של זיאד. גם לא הייתי מגדיר אותו כאופטימיסט כשם הספר. זיאד היה איש שכל כולו מאבק וכדי לקדם את המאבק יש צורך בתקווה”.

על המתח בין הפוליטיקאי למשורר

גם מחבר הספר לא הסכים להגדרת זיאד כ”גיבור טרגי” כיוון שבכתיבה ובמעשים של זיאד “ישנה עקביות לוגית. זו משנה סדורה המקשרת בין העמדות הקומוניסטיות בהן הוא דגל למעשיו ואף לכתיבתו”.

שורק גם הדף את הטענה כי זיאד “שירת את המנגנון הציוני” בכך שנבחר לכנסת ובמשך שנים רבות כיהן כראש עיריית נצרת. “זיאד היה הגיבור של יום האדמה ב-1976, של המחאה ההמונית נגד ייהוד האדמות הערביות. יום האדמה הוא פרק חשוב במאבקם של האזרחים הערבים-הפלסטינים בישראל. זה ניסיון נועז להפוך את ישראל למדינה שאינה חלק מפרויקט קולוניאלי”.

שורק עמד בהמשך על המתח “בין המשורר לפוליטיקאי. בין 1973 ל-1990 זיאד כיהן כחבר הכנסת ולא כתב שירה. ‘אין לי זמן’ נהג להסביר. אך עם שובו לכנסת, ב-1992, הוא כתב שירים מעטים. המפורסם בהם הוא השיר שכתב על אייבי נתן דווקא בעת הדיונים על הסכמי אוסלו”.

אשר לתפקידו כראש עיר, הדגיש שורק כי “זיאד היה ראש עיר מוצלח מאוד. מדיווחי משטרה סודיים עולה, כי תושבי נצרת שילמו יותר ארנונה ומיסים עירוניים, אך זה לא פגע בפופולריות שלו. בנצרת שלטה אז רוח ההתגייסות. המחנות ההתנדבותיים שנערכו בעיר (1989-1976) חיזקו את רוח ההתגייסות ואף תרמו לבניית תשתיות העיר”.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/102898