עושק העובדות המוחלשות ביותר: ועדת העבודה דנה בתופעת גביית חוסרים משכרן של הקופאיות

ועדת העבודה של הכנסת בראשות ח”כ ישראל אייכלר קיימה דיון אתמול (שלישי) על התופעה הפסולה של ניכוי חוסרים בקופה משכרם של הקופאיות בידי מעסיקיהן. הדיון התקיים לבקשת שורה של חברי כנסת בהן נעמה לזימי (העבודה) ועאידה תומא-סלימאן (חד”ש). רשתות השיווק הוזמנו לקחת חלק בדיון אך רובן בחרו שלא להגיע. הנציגה היחידה שכן הגיעה, היא אנה סנקוב, מנהלת משאבי אנוש ברשת רמי לוי.

ח”כ תומא-סלימאן אמרה בתחילת הדיון: “קיים מימד מאוד מקומם בהחלטה לעשוק דווקא את העובדות והעובדים הכי מוחלשים. לא שמעתי על חברה שמקצצת משכרו של מנהל שתחת ניהולו לא היו רווחים כפי שציפו, אבל אפשר לעשות שרירים על הפועלות והפועלים שלא יכולים להגן על עצמם”. ח”כ לזימי הוסיפה “מדובר בדבר לא חוקי, לא מוסרי ולא הגיוני ואפשר להגיע לפתרונות באמצעות אכיפה, בקרה וטיפול ביד קשה מול עושק של האנשים הכי מוחלשים. התופעה הזאת מתקיימת יותר מידי שנים בלי שנעשה דבר”.

עורכות הדין דיאנה בארון ותמר ניב-ישראל מקו לעובד הצביעו בישיבה על הפער המובנה ביחסי הכוחות בין בעלים של מקום עבודה לעובדיו, ותיארו כיצד הפער הזה מכשיר לא פעם – לצד הגבייה האסורה – הפרות נוספות כמו אי הפקדה לפנסיה, אי תשלום חופשה שנתית ועוד. “מכיוון שתקציב הפיקוח והאכיפה דל כל כך”, טענו, על משרד העבודה לנקוט בצעדים שימנעו את המשך הפגיעה בעובדות. הן הציגו תכנית למיגור בתופעה לפיה יש לתקן את חוק הגנת השכר ולהבהיר שגביית כספים בגלל “חוסרים” בקופה אסורה באופן חד משמעי ולקבוע סנקציות שירתיעו מעסיקים מלגלגל “חוסרים” על עובדיהם. עוד הן הציעו לאור מיעוט המפקחים – 95 תקנים בלבד בפריסה ארצית – להגדיל את התקן, לספק כתובת לתלונות ולייצר טפסי פנייה בשפות שונות, כמו אנגלית, רוסית וערבת ולבצע אכיפה יזומה בעיסוקים וענפים בהם ישנו ריכוז גבוה של עובדים ועובדות פגיעים.

הסעיף שעליו נסמכים המעסיקים בביצוע הניכויים הוא סעיף 25א6 לחוק הגנת השכר – לפיו מותר לנכות חוב על פי התחייבות והסכמה בכתב מהעובד. יו”ר הוועדה וחברי הכנסת סיכמו בדיון כי לצד הקריאה להגברת האכיפה מצד משרד העבודה, יש לקדם גם תיקון חקיקה שיבהיר כי חוסר בקופה הוא אינו חוב שבגינו ניתן לנכות שכר.