לעצור את האסון הסביבתי: ריאיון עם ד”ר אבו עבדאללה אבו מערוף מוועד היוזמה הדרוזי

בעקבות מאבק תושבי הגולן הכבוש הודיע השבוע (2.7) ראש הממשלה נתניהו על הקפאת העבודות להקמת טורבינות רוח למשך חודש. “זו הדרך” שוחח בנושא עם הרופא ד”ר עבדאללה אבו מערוף – חבר הלשכה הפוליטית של מק”י, ח”כ לשעבר (חד”ש) וחבר מזכירות ועד היוזמה הדרוזי.

מה הרקע לפרוץ המאבק?

התוכנית להקמת טורבינות להפקת חשמל מרוח באדמות רמת הגולן הכבושה החלה עוד ב-2008. מדובר ביוזמה של חברה פרטית למטרות רווח, המבקשת להקים טורבינות ענק בשטחים ששייכים לתושבי הכפרים הסורים. מדובר בטורבינות ענק, בגובה 215 מטרים ובקוטר של 150 מטרים. עמותה מקומית של תושבי הגולן, שכללה מהנדסים ואנשי מקצוע אחרים, בדקה את התוכנית וגילתה שהיא צפויה להזיק מאוד לסביבה. לא מדובר רק בפגיעה בציפורים, בה מרבים לעסוק, אלא בעיקר בפגיעה באדמות, שהן מקור החיים של תושבי הגולן. בעקבות בדיקה זו החליטו תושבי רמת הגולן להתנגד לתוכנית, בהבינם שהנזק הכלכלי שבפרויקט רב.

בשנת 2014 הגיעו יזמים מישראל וניסו לשכנע תושבים להחכיר אדמות לבניית הטורבינות. הם הציעו 40 אלף שקל בשנה עבור החכירה השנתית. לכאורה מדובר בסכום גדול. אך יש לציין שכל טורבינה צפויה ליצור לחברה רווח של 4.5 מיליון שקל בשנה. כלומר, פחות מאחוז אחד מהרווח יגיע לבעלי הקרקע. בעלי הדונם עליו הן יושבות אמנם ירוויח מעט, אבל אדמות השכנים שלו ייפגעו קשות.

מדוע? מהי ההשפעה הסביבתית של הטורבינות?

הפרויקט אמנם מתקיים תחת כותרת של “אנרגיה ירוקה”, אך הוא יגרום קטסטרופה סביבתית. הטורבינות יוצרות רעש עצום ומרעידות את האדמה באופן שפוגע בגידולים חקלאיים. האדמות סביב הטורבינות, ברדיוס של 20 דונם, יהפכו בלתי-ניתנות לעיבוד. זה יהרוס את הסביבה ואת הכלכלה המקומית. אגב, גם באירופה כבר פחות מתלהבים מפרויקטים להפקת חשמל מהסוג הזה, ומואצת הנסיגה מתוכניות להקמת טורבינות רוח. גוברת ההבנה שהנזק שהן גורמות גדול לעתים מהתועלת. יתר על כן, החשמל שיופק מהטורבינות כלל לא ישרת את תושבי הגולן. מדובר באוכלוסייה קטנה של 30-25 אלף איש, שלא זקוקה לחשמל כה רב.

התושבים ניסו לעצור את הפרויקט באמצעות משא ומתן, אך ללא הצלחה. החברה אנרג’יקס נתלתה בכך שכמה תושבים השתכנעו בעבר וחתמו על הסכם עמה – אף על פי שרובם חזרו בהם מאז מהסכמתם – והתחילה לעבוד. הממשלות השונות גיבו אותה, ונתניהו אף הכריז שמדובר ב”פרויקט לאומי”. כשתושבי הגולן ראו שאין עם מי לדבר, הם הגבירו את המאבק, שהגיע לאחרונה להתנגשות עם כוחות המשטרה.

מה דורשים המפגינים?

הדרישה היחידה היא הפסקת הפרויקט. השבוע עתרו תושבי הגולן לבג”ץ נגד הקמת הטורבינות. אנרג’יקס טוענת שהפרויקט הוא חוקי בגלל שחלק מבעלי הקרקע חתמו על חוזים, אבל עמדה זו אינה מביאה בחשבון את הנזק הסביבתי, כולל הנזק הכלכלי שייגרם לבעלי חלקות סמוכות. אנו מקווים שבג”ץ יפסוק כי הפגיעה באדמות של השכנים, שלא נתנו את הסכמתם לפרויקט, אינה חוקית.

האם יש הבדל בין הממשלות השונות בנושא קידום הפרויקט?

במהות אין הבדל, אך יש הבדל במידת הנבזיות והפעלת הכוח. בן גביר ונתניהו מתעקשים להראות שהם לא נכנעים למחאה, ושימשיכו לבנות למרות ההתנגדות. הממשלה הנוכחית אגרסיבית יותר מבחינת האידיאולוגיה הקפיטליסטית הניאו-ליברלית ותמיכתה בטייקונים. יש להניח שמופעל עליה לחץ מצד בעלי החברה.

מי משתתפים במאבק של תושבי הגולן?

באופן כללי, בעשור האחרון ישנם שני פלגים בקרב תושבי הגולן הכבוש, כאשר סלע המחלוקת הוא מה שמתרחש בסוריה והיחס למשטר הסורי. אך במאבק הנוכחי הסכימו שני הצדדים לשים את המחלוקת בצד, ולאחד כוחות כדי לעצור את הפרויקט. כל הזרמים והכוחות הפועלים בכפרי הגולן משתפים פעולה במאבק. משלחת סולידריות של חברי מק”י וחד”ש לגולן שארגנתי נפגשה עם כל הגורמים.

כמובן, ישנה גם הזדהות רגשית ודתית של הדרוזים בישראל עם הדרוזים בגולן, ולכן דרוזים רבים בארץ תומכים במאבק. בשבוע שעבר המפגינים הכריזו על יום שביתה בצפון, וחסמו כבישים וצמתים בכל הגליל למשך חמש שעות.

גם כמה מהמתנחלים בגולן תומכים במאבק…

עבור תושבי הגולן הדרוזים זו תופעה פרדוקסלית. מתנחלים באים, גוזלים אדמות ומקימים התנחלויות על האדמה הסורית הכבושה – ואז מביעים הזדהות במאבק נגד פרויקט הטורבינות, שהוא מפעל קולוניאלי של הפקעת אדמות וחיזוק השליטה בשטח הכבוש. לכן התמיכה של כמה מהמתנחלים לא ממש זכתה בהד בקרב הדרוזים. אנחנו כמובן לא מתנגדים להזדהות כזו, גם אם היא הזדהות שטחית. אני חושב שזו הייתה מתקבלת בצורה טובה יותר לו הייתה מתבטאת במחאה בתוך ישראל, לדוגמא מול הכנסת או משרדי אנרג’יקס. נשמח אם הם יאבקו נגד הממשלה. אבל כשמתנחלים באים להפגין במג’דל שמס – זה הזוי.

אסף טלגם