"תיקי הסיפוח" – יש דין השיק אתר החושף ומנתח את צעדי הסיפוח בגדה שנכבשה ב-1967

ארגון זכויות אדם "יש דין" הוותיק השיק השבוע אתר חדש: "תיקי הסיפוח". האתר חושף ומנתח באופן שיטתי ומקיף את צעדי הסיפוח שישראל מבצעת בגדה המערבית שנכבשה ב-1967. מאלימות מתנחלים והשתלטות על אדמות ועד יוזמות חקיקה ושינויים במנגנוני הממשל – מאגר המידע של "תיקי הסיפוח" כולל 100 מהלכים שקידמה ממשלת הימין בשנים 2026-2023 במטרה לרמוס את זכויותיהם של הפלסטינים, לדחוק אותם מאדמותיהם ולספח את הגדה המערבית לישראל.

האתר מחולק לכמה קטגוריות מרכזיות, שנועדו להאיר היבטים שונים של תהליכי הסיפוח ולשרטט תמונה כוללת של האופן שבו הם מתהווים ומתקדמים. באמצעות הצגת מכלול זה, הוא מבקש להמחיש כי הסיפוח הישראלי של הגדה המערבית איננו תרחיש עתידי אלא הוא כבר התבצע, גם ללא הכרזה רשמית. במילים אחרות, הקמת התנחלויות ומנגנוני שלטון אזרחיים קבועים לצד החלת סמכויות ריבוניות וניהול השטח כחלק אינטגרלי ממערכת השלטון של מדינת ישראל הריבונית ביססו בפועל שליטה ריבונית קבועה המהווה סיפוח אסור על פי הדין הבינלאומי.

לדברי "יש דין", "סיפוח הוא פעולה חד צדדית שבמסגרתה מדינה מחילה את ריבונותה, חוקיה וסמכויותיה על טריטוריה שנכבשה בכוח, ומצרפת אותה לתחום שלטונה הריבוני. האיסור על סיפוח שטח שנכבש באמצעות שימוש בכוח הוא אחד מעקרונות היסוד של המשפט הבינלאומי המודרני שהתעצב כלקח ממלחמת העולם השנייה, מתוך ההבנה שהכרה בזכותן של מדינות להרחיב את שטחן באמצעות מלחמה תעודד שימוש בכוח ותערער את יסודות הסדר הבינלאומי".

יצוין ש תקנות האג מ-1907 ואמנת ג'נבה הרביעית מ-1949 הן הבסיס המשפטי המרכזי לדיני הכיבוש, הקובעות כי כיבוש הוא מצב זמני, שאינו מקנה למדינה הכובשת ריבונות או בעלות על השטח. בהתאם לדינים אלו, סמכויות השלטון בשטח נתונות בידי המפקד הצבאי, האחראי לניהול החיים האזרחיים, לשמירה על הסדר הציבורי ולהגנה על האוכלוסייה המקומית הנחשבת מוגנת. הכוח הכובש נדרש לנהל את השטח בנאמנות ולטובת האוכלוסייה המקומית המוגדרת כמוגנת, עד להסדר שיקבע את מעמדו ועתידו.

מדינת ישראל כבשה את הגדה המערבית, לצד שטחים נוספים, ביוני 1967 ומאז היא שולטת בה במסגרת משטר של כיבוש צבאי. בפועל, מאז תחילת הכיבוש, ישראל מפרה בשיטתיות את חובותיה על פי המשפט הבינלאומי, ובהן האיסור המפורש על העברת אוכלוסיית המדינה הכובשת לשטח הכבוש והאיסור לבצע שינויים ארוכי טווח בשטח הכבוש. במשך עשרות שנים היא פועלת לקיבוע שליטתה בגדה המערבית וליצירת עובדות בלתי הפיכות בשטח, ובכך מפרה גם את עקרון הזמניות העומד בבסיס דיני הכיבוש. לאורך השנים ביססה ישראל בגדה המערבית משטר של שליטה, דיכוי ואפליה ממוסדת בין ישראלים לפלסטינים, שלדברי יש דין "עולה לכדי פשע האפרטהייד".

ואולם, סיפוח אינו מחייב בהכרח הכרזה פורמלית או החלה רשמית של ריבונות. הוא יכול להתבצע גם באמצעות מדיניות וצעדים מעשיים המקבעים את השליטה של המדינה הכובשת בשטח. הכיבוש הישראלי בגדה המערבית מאופיין מראשיתו במדיניות מתמשכת של סיפוח זוחל. אמנם ישראל נמנעת מהכרזה רשמית של סיפוח השטחים הכבושים, למעט ירושלים המזרחית ורמת הגולן הסורית– שסופחו באופן רשמי תוך הפרה בוטה של המשפט הבינלאומי, אבל מדיניות הסיפוח של הגדה יושמה בפועל באמצעים אחרים.

אחד הביטויים המובהקים לסיפוח הזוחל הוא הקמתו והרחבתו המתמשכת של מפעל ההתנחלויות המבוסס על נישול שיטתי של האוכלוסייה הפלסטינית מאדמותיה ודחיקתה למובלעות. במסגרת פרויקט קולוניזציה זה, פעלה המדינה ל"ייהוד" של השטח הכבוש, בין היתר באמצעות עידוד העברת אוכלוסייה אזרחית ישראלית לשטח הפלסטיני, השקעה מסיבית בתשתיות אזרחיות וביטחוניות להתנחלויות, והשתלטות נרחבת על קרקעות ומשאבי טבע- בניגוד גמור לדין הבינלאומי.

על פי "יש דין", בחזון הסיפוח שמקדם כיום ממשלת הימין "אין כוונה לצרף את תושבי הגדה המערבית כאזרחים שווי זכויות. במקום זאת, ישראל מבקשת להחיל שליטה ריבונית בקרקע, בתכנון, במשאבים ובתשתיות ברוב שטח הגדה, ולדחוק את מיליוני הפלסטינים המתגוררים בה למובלעות נפרדות וצפופות. יישומם של צעדי הסיפוח מקבע את השליטה הישראלית וחוסם את יכולתו של העם הפלסטיני לממש את זכותו להגדרה עצמית, המוכרת במשפט הבין-לאומי."

לעיון באתר החדש (בעברית):

https://www.yesh-din.org/annexation-database