ההפיכה הימנית שלא הייתה: ריאיון עם עו”ד ידין עילם על הבחירות בלשכת עורכי הדין

בעקבות הבחירות בלשכת עורכי הדין, ראיין השבוע “זו הדרך” את עו”ד ידין עילם. עילם הוא מראשי הרשימה “לתכלית ראויה”, המייצגת את עורכי הדין המתקדמים ופעילי ארגוני זכויות האדם בלשכה.

מה סדר היום של “לתכלית ראויה”? מה החשיבות של פעילותה בלשכת עורכי הדין?

“לתכלית ראויה” מתנגדת כמובן להפיכה המשטרית, אך היא לא נולדה עם ההפיכה: היא פועלת מאז 2011 לקידום דמוקרטיה וזכויות אדם, מנהל תקין וטוהר מידות. הרשימה כוללת עורכות ועורכי דין ממשרדים פרטיים, מארגוני זכויות אדם, מקליניקות משפטיות, מהאקדמיה ומהשירות הציבורי, שהמשותף להם הוא מאבק למען הגינות ולצדק חברתי.

לפי חוק, הגנה על זכויות האדם היא אחד מתפקידי לשכת עורכי הדין. בקדנציה הקודמת, לדוגמא, עו”ד ערן גולן שהיה אחד משני נציגינו במועצה הארצית ומשנה לראש הלשכה, יזם הצטרפות של הלשכה להליכים בבית המשפט העליון כידידת בית המשפט.

מדוע לא היו ברשימה מועמדים ערבים?

זה כשל, ונדאג שהוא לא יקרה שוב. ההתארגנות שלנו לבחירות הייתה מאוחרת מדי. אציין שבבחירות הקודמות היו ברשימה שלנו שלוש עורכות דין ערביות, אך שתיים מהן מונו מאז לתפקידי שיפוט.

כמו כן, בבחירות הנוכחיות התמודדה רשימה ערבית מאוחדת בשם “דרך הכבוד ואיכות המקצוע”, בעוד שבבחירות הקודמות התמודדו שלוש רשימות ערביות שונות. אני משער שהיו עורכי דין ערבים שבדרך כלל מזדהים איתנו שהעדיפו את הרשימה המאוחדת.

מה הערכתך לגבי תוצאות הבחירות?

שיעור ההצבעה הפעם היה כמעט כפול לעומת הבחירות הקודמות, וכך גם מספר הקולות הדרוש על מנת לעבור את אחוז החסימה – 1,012 קולות במקום 515.

במועצה שנבחרה יש הבטחה, אך גם סכנה. עמית בכר, שנבחר ליו”ר הלשכה ברוב גדול, כמעט לא צריך קואליציה – הרשימה שלו זכתה במספיק קולות כדי להעביר מה שהיא רוצה כמעט בכוחות עצמה. המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין מורכבת מ-44 חברים, מתוכם שלושה שבדרך כלל אינם לוקחים חלק בישיבות ובקבלת ההחלטות: פרקליט המדינה, הפרקליטה הצבאית הראשית ומנכ”ל משרד המשפטים. כלומר, 21 מתוך 41 החברים הרלוונטיים במועצה הם רוב. הרשימה של בכר (“תקווה ללשכה”) זכתה ב-16 מושבים בבחירות למועצה הארצית, נוסף לבכר עצמו שיכהן במועצה מתוקף בחירתו ליו”ר הלשכה. נוסף על כך ישנם נציגי המחוזות, שלפחות חלקם תומכים בבכר.

עם זאת, בכר רצה להרכיב רשימה רחבה – מה שמכונה לעתים “רשימת סופרמרקט” – ולכן צירף אליה עורכי דין שלא בהכרח מתנגדים להפיכה המשטרית. כעת, לא ברור כיצד הם יפעלו – בייחוד משום שהבחירות לנציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים הן בחירות חשאיות. כיוון שלא ברור אם בכר יכול לסמוך על כל הנציגים ברשימה שלו, הוא יזדקק לנציגים שלנו ושל “דרך הכבוד ואיכות המקצוע”.

כמו כן, אינני בטוח כמה בכר עצמו, שמצטייר כיום כאחד מראשי המחאה וקיבל ממנה תמיכה רבה בבחירות, מתכוון לעסוק במאבק בהפיכה ביומיום. נצטרך להיות על המשמר ולדאוג שהלשכה תמלא את תפקידה בתחום זה.

אלו מאבקים עומדים כעת על הפרק?

חשוב להביס את הצעת החוק לפירוק לשכת עורכי הדין. הצעה זו היא דוגמא לציניות האדירה של הפוליטיקה. ברור לכל שאם תוצאות הבחירות היו אחרות, ההצעה לא הייתה עולה. לבד מהמחאה, דבר אינו מונע כעת את העלאת ההצעה להצבעה בכנסת.

כמו כן, בגלל הניצחון של בכר לא מתייחסים מספיק לאי-הסדרים בבחירות. עורכי דין רבים שרצו להצביע, במיוחד בתל אביב, התייאשו וויתרו בשל התורים הארוכים. “לתכלית ראויה” הייתה קרובה להשגת מנדט נוסף, שהיה מכניס למועצה הארצית את עו”ד מיכל גורן מהקליניקה באוניברסיטה העברית. לדעתי יש מקום לחשד כי אנשיו של נוה גרמו שיבושים מכוונים במטרה לדכא הצבעה. הגורם המנהל את הבחירות אינו יו”ר הלשכה, אלא מנכ”ל הלשכה – והמנכ”ל הנוכחי מונה בידי נוה.

אסף טלגם

עוד בנושא: