היום לפני 85 שנים קמה חזית השמאל האנטי פאשיסטי הספרדי

ב-16 בינואר 1936 הוקמה בספרד “החזית העממית” של כוחות השמאל. החזית היה מערך של מפלגות שצידדו ברפובליקה והתנגדות למלוכה ולפשיזם; והוקם לקראת הבחירות שנערכו כעבור חודש באותה שנה. בבחירות בחודש פבוראר ניצחה החזית והפכה לבסיס כוחה לממשלת הרפובליקה הספרדית השנייה בראשות מנואל אסאניה. ביולי 1936 כוחות הימין בהנהגת מפקדי הצבא ובעידודן של גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית התקוממו נגד שלטון החזית העממית וכך פרצה מלחמת האזרחים שהסתיימה ב-1939 עם ניצחונם של הכוחות הפשיסטים של הגנרליסימו פרנסיסקו פרנקו.

כאמור, בבחירות שנערכו בפברואר 1936 זכו מרכיבי “החזית העממית” ב-263 ממושבי הפרלמנט, לעומת 156 של מפלגות הימין. מרכיביה העיקריים של החזית היו מפלגת הפועלים הסוציאליסטית של ספרד (PSOE), המפלגה הקומוניסטית של ספרד (PCE), מפלגת הפועלים של האיחוד המרקסיסטי (POUM), השמאל הרפובליקאי ושורה ארוכה של ארגוני שמאל מקומיים. כמו כן, הרפובליקה זכתה לתמיכתן של פדרציית האיגודים המקצועיים (UGT), הקונפדרציה הלאומית של העבודה (CNT) והפדרציה האנרכיסטית האיברית (FAI) ומפלגות השמאל הלאומניות של קטלוניה וגליסיה.

עם כינונה, הממשלה החדשה הורתה על שחרור כל האסירים הפוליטיים, בהם אנשי איגודים מקצועיים ופעילים קומוניסטים, הגליית קצינים בכירים שקראו להפלת הרפובליקה (ובהם פרנקו), הפרדת הדת מהמדינה והטלת הגבלות על הכנסייה הקתולית השמרנית ששלטה על כל תחומי החיים – תוך החרמת חלק מרכושה הרב שהועמד לטובת העובדים והאיכרים. הממשלה אף הנהיגה חינוך חילוני חינם לכלל ילדי ספרד. צעדים אלה עוררו זעם רב בקרב מפקדי הצבא הבכירים, המלוכנים השמרנים, הקפיטליסטים, בעלי האדמות הגדולים ואנשי הדת.

כאמור, ביולי 1936 נרשם המרד הראשון נגד הרפובליקה והמונים יצאו לרחובות הערים כדי להגן עליה. בוולנסיה אזרחים הפגינו כשנשק בידם. פרנקו בסיוע של חיל האוויר של גרמניה הנאצית הטיס את חייליו המוסלמים מהמושבה הספרדית במרוקו וכך החל מסע ההרג והנקמה של הפשיסטים ברפובליקה שהסתיים כעבור כשלוש שנים ושגבה את חייהם של כמיליון אזרחים וחיילים ומאות אלפי גולים