השתיקה לא יפה לה: סרטו החדש של הבמאי שמי זרחין עתידני יותר ממה שחשב

במרכז סרטו החדש של שמי זרחין “השתיקה” ניצב אביהו מזרחי (בגילומו של מוריס כהן), מורה לספרות לשעבר ועיתונאי בהווה. אביהו ניחן בפה גדול, והוא מפגין את כישורי הביטוי שלו בהנחייה של תוכנית טלוויזיה פופולרית. הוא נושא את דבריו ללא הכנה מראש בשידור חי, ומבטא את העולה על דעתו ללא צנזורה. ערב אחד מראיין מזרחי לתוכנית את המועמד המוביל לראשות הממשלה.

אך מהר מאוד מתעוררת בעיה: שני אביב (בגילומו של אושרי כהן), המועמד הצעיר ובנו של ראש הממשלה הקודם (בגילומו של אלי דנקר), מסרב להתראיין. הוא לא מציג מצע, מסרב לשוחח עם עיתונאים, לא מכנס אסיפות, וככל הנראה ספון בביתו יחד עם אביו המשותק והשותק.

בסרטונים שמפיץ אביב ברשתות החברתיות הוא דווקא נראה מדבר בזכות “הרוח הצעירה” ו”הצורך בשינוי”, אך לא מציג עמדות פוליטיות מבוססות. העיתונאי צופה בהם  בסקרנות לפני הריאיון, מאחר שהוא מכיר היטב את המועמד: אביב היה תלמידו האהוב, ובמהלך לימודיו בבית הספר אף מצא מקלט בביתו. במהלך העלילה, מפסיקים גם בני משפחתו של מזרחי (אמו ובנו המתבגר) לדבר.

סרטו של זרחין מפרק את המושג שתיקה ומעניק לו משמעותיות שונות. המועמד אביב שותק במסגרת תעלול בחירות. פרט לאמביציה אישית-משפחתית להגיע לראשות הממשלה, הוא אינו מבטא מסר פוליטי, והסרט מציגו כקורבן של אביו השתלטן, הפועל להכתירו כיורשו. מנגד, אימו של מזרחי הייתה בעצמה קורבן לאלימות קשה מצד אביו המנוח, ומעולם לא העזה להתלונן.

הריאיון המיוחל של אביב לתוכניתו של מזרחי מסתיים אף הוא בשתיקה. מזרחי יכול היה “לפוצץ” את בועת המועמדות לראשות הממשלה של תלמידו לשעבר, אך הוא בוחר לשתוק ולנטוש את הריאיון בעיצומו. למרות פגמים אחדים, “השתיקה” הוא סרט ראוי לצפייה. מדובר בסרט עתידני: בסוג של קדימון לממשלת הימין מלא-מלא הנמצאת עתה בשלבי הקמתה. וכפי שמציג הסרט – הקמתה תלווה בשתיקה רועמת.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/116641