מקימים את המיליציה של בן גביר: תקציב לא של רווחה אלא של מלחמה

עוד בטרם אישרה הכנסת את תקציב המדינה, הממשלה כבר הספיקה לבצע "קיצוץ רוחבי" של 1.5% בתקציבי כל משרדיה. מליאת הכנסת אישרה (ב-28.3, בקריאה ראשונה) כי תקציב המדינה לשנת 2023 יעמוד על 484 מיליארד שקל, וזה של 2024 על 514 מיליארד שקל.

הקיצוץ יממן את "המשמר הלאומי", או בשמו האמיתי – מיליציה פרטית עליה ינצח השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. לפי ההחלטה, תקציב המדינה יקוצץ ב-1.5% החל ב-2023. זאת, באופן אבסורדי, למרות שתקציב 2023 טרם אושר באופן סופי בכנסת. ההסכמות בדבר הקיצוץ הושגו לאחר השיחות שקיימו בן גביר (עוצמה יהודית) וראש הממשלה בנימין נתניהו (הליכוד) בדבר עצירת החקיקה המקדמת את ההפיכה המשטרית (ובדבר דחייתה עד לאחר יום העצמאות). בן גביר דרש להקים באופן מידי את המשמר הלאומי בתמורה להסרת התנגדותו להקפאת החקיקה.

הקיצוצים הבולטים יהיו בתקציבי משרד הביטחון (285 מיליון שקל); ההשכלה הגבוהה במשרד החינוך (100 מיליון), משרד התחבורה (100 מיליון), משרד התעסוקה (35 מיליון); ומשרד הכלכלה (30 מיליון). במילים אחרות – התחבורה הציבורית, ההשכלה הגבוהה והתעסוקה יוקרבו כולם על מזבח המיליציה הפשיסטית העתידה לקרום עור וגידים.  בניגוד ל"קיצוצים רוחביים" שנעשו בעבר, הפעם אפילו משרד הביטחון (קרי: הצבא) יספוג קיצוץ בתקציבו, וזאת מבלי שנשמעו התלונות והטענות השגרתיות מצד הגנרלים.

הסיבה לשקט

קיימת סיבה להעדר מחאה של גופי הביטחון בתגובה לקיצוץ. הצעת התקציב שאושרה בקריאה ראשונה מעלה כי תקציב המוסד יגדל במהלך השנים הקרובות ב-3.9 מיליארד שקל – גידול של 37% לעומת 2022. החלק המוקדש להוצאת הביטחון בתקציב המדינה כולל סעיף מסתורי (סעיף 31) שכותרתו: "הוצאות ביטחוניות שונות". סעיף זה מבטא ככל הנראה את תקציב המוסד. ב-2022 הקצתה המדינה למוסד כ-11 מיליארד שקל. ב-2023 צפוי תקציבו להיות 14 מיליארד שקל, והוא צפוי לגדול עוד יותר עד סוף 2024. מדובר בסעיף התקציבי הכולל את התוספת הגבוהה ביותר.

אף על פי כן, ספר התקציב כלל אינו מפרט או מצדיק אותה, ולא מספק כל פשר לגידול החריג.

לפי "כלכליסט" (30.3), מלבד הגידול בתקציב המוסד, צפויה העברת המשאבים הציבוריים למערכת הביטחון להתרחב באופן משמעותי. תקציב הביטחון צפוי לתפוח מ-110 מיליארד שקל ב-2022 ל-125 מיליארד שקל ב-2024. שיעור הגידול החד ביותר הוא כאמור בתקציב המוסד. אולם הסכום התקציבי הגדול ביותר יוקצה כצפוי למשרד הביטחון, דהיינו לצבא הכיבוש. הצבא יזכה בתוספת של יותר מ-8 מיליארד שקל במהלך 2024.

תוספת זו מייצגת גידול ממוצע של כ-5% לשנה. בנוסף, לפי "כלכליסט", הקצה האוצר 3.5 מיליארד שקל נוספים לצבא הכיבוש, בהם יוכל להשתמש כבר ב-2023. עוד הקצה האוצר 2 מיליארד שקל למימון פרויקטים מבצעיים ומיליארד שקל נוספים למימוש ההסכמות בין צה"ל לבין האוצר בדבר הגדלת הפנסיות הבלתי חוקיות של קציני הצבא.

 בסך הכל, עד תום 2023 צפוי תקציב הצבא לעמוד על כ-86 מיליארד שקל. מקורם של 20 מיליארד שקל מסכום זה הוא חוץ-תקציבי, שכן הצבא הישראלי ממומן גם בידי ארה"ב (14 מיליארד שקל ב-2023). 6 מיליארד שקל נוספים יגיעו מרווחי הצבא ממכירת ציוד למשטרים ברחבי העולם ומשיתופי פעולה בינלאומיים.

הגביר וכספיו

המשרד לביטחון לאומי מופקד בין היתר על המשטרה ועל שירותי הכבאות. במסגרת דיוני התקציב, דרש השר בן גביר 9 מיליארד שקל למשרדו ב-2023 ו-14 מיליארד ב-2024, אך השיג "רק" 2.6 מיליארד שקל לשנת 2024. מדובר בגידול של 12% לאורך שנתיים, וזאת מבלי להביא בחשבון את 1.4 מיליארד השקלים שקיבל לצורך הקמת המיליציה הפרטית.

הגידול הניכר בתקציב מוסדות הדיכוי והכיבוש,  מהמוסד ועד למיליציה הבנגיבירית, עולה בקנה אחד עם הקטנת ההוצאה הציבורית והאזרחית החריפה, שתבוצע השנה ובשנה הבאה. במילים אחרות: פניה של ממשלת הימין מועדות למלחמה ולהרחבת ההתנחלויות ולא לרווחה, לחינוך ולבריאות.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/120077