בריאות הציבור בעידן ההפיכה המשטרית: ריאיון עם פרופ’ נדב דוידוביץ’

 ההפיכה המשטרית שמובילה ממשלת הימין מכוונת לא רק כלפי מערכת המשפט, אלא גם כלפי מומחים וגופי מומחיות אחרים. מערכת הבריאות הציבורית, למשל, מצויה בעין הסערה בימים אלה, כאשר הערכים עליהם היא מושתתת נמצאים תחת מתקפה. השבוע ראיין “זו הדרך” את פרופ’ נדב דוידוביץ’, מומחה בבריאות הציבור, מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופעיל במחאת החלוקים הלבנים.

אנו עדים להתגייסות מרשימה של אנשי הבריאות למאבק בהפיכה המשטרית…

בתור בוגר של מחאת 2011, אני רואה במחאה הנוכחית תהליכים חיוביים. במערכת הבריאות ישנה התגייסות רב תחומית למאבק – לא רק רופאים, אלא כל מקצועות הבריאות:  סיעוד, פיסיותרפיה, רוקחות, בריאות הנפש ועוד. אלה לא לקחו חלק במחאות הקודמות.

לצערי, המחאה עדיין לא נותנת ביטוי לכל ההקשרים הפוליטיים הרחבים של ההפיכה. אך בשבועות האחרונים היא מתחילה להציף את הקשיים של אוכלוסיות מוחלשות כמו האוכלוסייה הערבית ומהגרי העבודה, וקיים בה שיח ער יותר על פשעי הכיבוש.

את מחאת החלוקים הלבנים מובילה קבוצת אנשי רפואה הפעילים פוליטית כמו ד”ר צבי פישל (יו”ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש) ופרופ’ חגי לוין (יו”ר איגוד רופאי בריאות הציבור). מה שמתחיל לחלחל לציבור הוא שהתהליכים שמקדמת הממשלה עמוקים יותר מההפיכה המשפטית. הממשלה למעשה קוראת תיגר על מומחיות בכלל, ומוזילה את ערכה. אחד הצעדים שמנסה הממשלה לקדם כעת הוא צמצום ההכשרה במקצועות הבריאות דרך סמינרים. צעד נוסף הוא ביטול חוות הדעת והמומחיות בנושא ועדות התכנון. אנו רואים זאת כעת גם מעבר לתחום הרפואי – למשל הפוליטיזציה של הספרייה הלאומית.

אתה פוקד את המחאות נגד ההפיכה בבאר שבע. אתה מזהה שם שיתוף פעולה יהודי-ערבי?

אני מרכז את הפעילות של מחאת החלוקים הלבנים בדרום. שמחתי שהצלחנו לארגן את ההפגנה שהתקיימה ביום הזעם בבאר שבע בשבוע שעבר (9.3), שהייתה בה ההשתתפות הגדולה ביותר  של אנשי בריאות בשנים האחרונות. שיתפנו פעולה בין השאר עם מחאת האקדמאים באונ’ בן-גוריון ועם מחאת ההייטקיסטים. שמחתי מאוד שאחד הדוברים בעצרת היה ד”ר נעים אבו פריחה – יו”ר אגודת הרופאים הערבים בנגב. ההפגנה הייתה חזקה מאוד, והצעדה לאחריה גרמה לכולנו לחוש סולידריות.

מהם האיומים העיקריים של ההפיכה על בריאות ההציבור ועל מערכת הבריאות בכלל?

הנושא העומד בלב העניין הוא פוליטיקה ולאו דווקא מומחיות. למרות שפוליטיקה קיימת גם בתוך המומחיות, הממשלה מובילה להפיכת הקערה על פיה ולשינוי סדרי עולם תוך ניצול עריצות שלטון רוב. ממד נוסף שהניע את מחאת החלוקים הלבנים הוא הניסיון הגזעני להוביל חקיקה שתתיר לרופאים להעניק טיפול על פי שיקול דעתם האישי. זה נוגע באתוס הכי עמוק של שבועת הרופא, והוא הלהיט מאוד את הרוחות. התפיסה של בריאות הציבור מעניקה חשיבות רבה למשפט. חוק הבריאות הממלכתי למשל, מבטיח בין היתר ששירותי הבריאות יינתנו במרחק ובזמן סבירים. נוסף לכך, אנחנו עובדים כתף אל כתף עם יועצים משפטיים ויודעים מה החשיבות שלהם בשמירה על האינטרס הציבורי מפני גופים חיצוניים כמו חברות טבק וחברות תרופות.

נושאים חברתיים כמו שוויון בבריאות; פריפריה ומרכז; ומאבק בגזענות הם יסודיים עבורנו כאנשי בריאות הציבור יותר מאשר עבור רופאים בתחומים אחרים. במשך שנים נעזרנו בבג”ץ במאבקנו להגן על מערכת הבריאות הציבורית. לאחרונה, הגשנו עתירה למימוש החלטת הממשלה מ-2014 להקים בית חולים נוסף בנגב. כמובן שלא צריכה להיות עריצות של בית המשפט, אך אנחנו מכבדים את השיקול המשפטי כפי שאנחנו רוצים שיכבדו את השיקולים המקצועיים שלנו.

ממד חשוב נוסף הוא הממד המגדרי, שכבר נפגע בהמון אופנים. בוועדת הסל, בה הייתי חבר, ההחלטות מתקבלות בקונסנזוס על סמך שיקולים מקצועיים. כך הגענו להחלטות כמו הרחבת ההגדרות הקליניות להפסקת הריון ולהתקדמות בנושא הפונדקאות להומוסקסואלים. כאשר אריה דרעי נשאל כיצד אישר את ההחלטות האלה כשר חרדי, הוא הצהיר כי הוא תולה את אמונו המוחלט בניסיונם של אנשי המקצוע. כעת, האמון הזה נשחק, והסכנה היא כי ימשיך להישחק.

מדוע מהססת ההסתדרות הרפואית בישראל (הר”י) להצטרף למחאה?

בשנים האחרונות, ובניגוד למחאה החברתית ב-2011, ההסתדרות הרפואית יושבת על הגדר. מבלי לחשוף את דעותיהם הפוליטיות של אנשים ספציפיים בהר”י, מובן כי חלקם נוטים לתפיסה של ממשלת נתניהו. אך קיימת סוגיה עמוקה ומצערת יותר: בניגוד למחאת החלוקים הלבנים, שהיא סולידרית עם אנשי רפואה מכל התחומים, הסתדרות הרופאים פועלת באופן גילדאי סביב האינטרסים של הרופאים. כך היה מאז ומעולם, וזה רק מעמיק.

צריך להבין שההסתדרות הרפואית אינה מקשה אחת. איגוד רופאי הציבור למשל נמצא בתוך הר”י והוא הסמן החברתי שלה. איגודי בריאות הנפש ורפואת המשפחה עומדים לצדנו. עם זאת, הר”י רוצה להיתפס כא-פוליטית בתקופה בה הדבר פשוט אינו אפשרי. מתעוררת הבנה עמוקה בקרב אנשי המקצוע ובקרב הציבור, שהתהליכים המתחוללים כרגע קורעים את החברה הישראלית. לכן קשה יותר ויותר לא לנקוט עמדה. בסופו של דבר, האש המלחכת תמצא את דרכה גם לפתחה של ההסתדרות הרפואית.

לאחרונה פורסמה תוכנית משרד הבריאות, המציעה להקים 9 בתי חולים כלליים חדשים. אתה לקחת חלק בעיצובה. מדוע טרם תוקצבה?

הייתי יו”ר הצוות הרפואי שחיבר את התוכנית, ועבדנו עליה במשך שלוש וחצי שנים. חצי הכוס המלאה היא שמדובר בתוכנית ייחודית שאין שנייה לה בעולם. האתגר הספציפי בישראל הוא קצב גידול האוכלוסייה החריג שלה – 2% בשנה, וקצב הזדקנות שיגיע עד שנת 2048 ל-17%. משרד הבריאות ניסה להוציא לפועל במשך שנים תוכנית מתאר ארצית. כדי לפתח את מערכת הבריאות, זקוקה המדינה לקרקעות ולהרחבה של מוסדות רפואה קיימים. במהלך העשור האחרון מרפאות חדשות נפתחות בקניונים, והדבר מעיד על המחסור בתקציב שמקבלים בתי החולים וקופות החולים. תהליך זה גורם למיסחור מערכת הבריאות שהייתה בעברה קהילתית.

בשלוש השנים האחרונות חיברנו את התוכנית, ולפני שבוע אישר אותה מינהל התכנון הארצי, לפני אישור הממשלה. לראשונה מציגה מדינת ישראל חזון הכולל גם צמצום פערים:  התוכנית כוללת בין השאר איזון של מספר המיטות בין המרכז לפריפריה. נוסף לכך, היא מציגה תכנון להרחבת בתי חולים קיימים ולבנייתם של חדשים.

אולם קיימת גם חצי הכוס הריקה: תוכנית מתאר ארצית של מערכת הבריאות לא יכולה לתת מענה לכל בעיות התכנון. על פני מאות עמודים מפרטת התוכנית את כל האמצעים הנלווים הנדרשים. הרי ברור שלא ניתן לבנות בית חולים חדש בנגב אם חסרים כוח האדם והתקציבים להקמתו. עם זאת, לרשות מדינת ישראל עומדת לראשונה תוכנית שמאחוריה תפיסת עולם המקדמת חיזוק של מערכת הבריאות הציבורית וקידום רצף טיפולי. אנחנו יודעים כיצד מערכת בריאות מתפקדת צריכה להיראות והצגנו את התוכנית להשגתה. כרגע השאלה היא: כיצד מוציאים אותה לפועל.

משרד הבריאות מודע לכך, וכעת גם משרד האוצר. אסור לנו להיות נאיביים: יהיה קשה לממש את התוכנית, אך ניתן לקדמה. החשב הכללי מינה פרויקטור להקמת בית החולים החדש בנגב במסגרת ועדת פיתוח הנגב והגליל. אנחנו, כאזרחים, נצטרך לעמוד על המשמר בעקביות, ולקדם את מימוש התוכנית. התוכנית היא אמירה דרמטית, שכן משמעותה הכפלת מספר המיטות בישראל. כרגע ישנו בידנו, במסמך שמאושר בידי ממשלת ישראל, הסטנדרט שעלינו להילחם למימושו.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/119711/