טבח הפועלים בשנגחאי: ב-19 בפברואר 1927 כוחות צבאים לאומנים טבחו באלפי פועלים קומוניסטים

ב-19 בפברואר 1927 הסתיים טבח הפעילים הקומוניסטים בשנחאי שהחל שבוע לפניכן, ב-12 באפריל. בהיסטוריה הסינית האירוע טרגי מוכר בשם “טבח שנחאי” או “ההפיכה האנטי-מהפכנית של ה-12 באפריל”. הטבח היה מעשה ידיהם של הכוחות הצבאיים הלאומנים של הגנרל צ’יאנג קאי שק ופלגים שמרנים בקוומינטנג (המפלגה הלאומנית).

הטובחים לא מסרו את מספר ההרוגים וקיימות כמה גרסאות לגבי מספרם: בין אלפים לרבבות. בעקבות האירוע ביצעו גורמים לאומניים שמרניים, טיהור רצחני נרחב של קומוניסטים בכל האזורים הנתונים לשליטתם. הטיהור הוביל לפיצול בין הפלגים הימניים והשמאלים בקוומינטנג, כאשר צ’יאנג קאי-שק, מייצב את עצמו כמנהיג הפלג הימני. זאת, בניגוד לפלג השמאל של הקוומינטנג המקורי, שחפץ היה בהמשך שיתוף הפעולה עם הקומוניסטים.

שורשי טבח 12 באפריל, קשורים לברית של קוומינטנג עם ברית המועצות שיזם מייסד הקוומינטנג, הנשיא סון יאט-סן (1925-1866) לאחר דיונים עם הדיפלומט הסובייטי אדולף יופה שנערכו בינואר 1923. בין המדינות נכרתה ברית שכללה סיוע כספי וצבאי, ובואה של קבוצת יועצים פוליטיים וצבאיים סובייטים.

התנאי של ברה”מ לברית ולסיוע כלל שיתוף פעולה עם המפלגה הקומוניסטית הסינית הקטנה. סון הסכים לתת לקומוניסטים להצטרף לקוומינטנג כאינדיבידואלים, אך שלל את הברית המפלגתית עמם או את השתתפותם כגוש מאורגן. הפעילות הקומוניסטית בתוך הקוומינטנג, שלעיתים קרובות הייתה סמויה, גררה עד מהרה התנגדות בקרב חברי המפלגה הלאומנית הבולטים. סכסוכים פנימיים חריפים פרצו בין מנהיגי השמאל והימין בקוומינטנג לגבי שאלת החברים הקומוניסטים. עם הטבח ב-1927 ברית המועצות הפסיקה את הסיוע ללאומניים ואף ניתקה את קשריה הדיפלומטיים עם סין.