שבוע עבודה מקוצר: היום לפני עשרים ושלוש שנים שרת העבודה הצרפתית הכריזה על שבוע עבודה של 35 שעות

שרת העבודה של צרפת מרטין אוברי מהמפלגה הסוציאליסטית הכריזה לפני 23 שנים, ב-31 בינואר 2000, על תחילתו הרשמית של שבוע עבודה של 35 שעות לכלל העובדים הצרפתיים.

אוברי, שהיתה בשנות ה-90 שרת העבודה בממשלתו הסוציאליסטית של ליאונל ז’וספן, עמדה מאחורי היוזמה לצמצם את שבוע העבודה ל-35 שעות, בעקבות מאבקים ממושכים של איגודי עובדים ומפלגות השמאל. ב-31 בינואר 2000 החוק הוחל על חברות המעסיקות למעלה מ-20 עובדים, ושנתיים מאוחר יותר לשאר החברות.

עם החלת החוק כמחצית מהמעסיקים בצרפת הגיעו להסכמים עם איגודי העובדים שלהם, על הדרך בה ייושם שבוע העבודה המקוצר. הממשלה הודיעה שהחוק החדש סייע ליצירת או הצלת 75,000 משרות. היא התייחסה אל החוק החדש כאל אמצעי בטוח למיגור האבטלה העיקשת והגבוהה בצרפת.

בישראל, היה זה ח”כ דב חנין (חד”ש) שבעת כהונתנו ניסה וללא הצלחה לחוקק חוק דומה. לדבריו “הנתונים מראים ששבוע העבודה בישראל הולך ומתארך – אבל השכר הריאלי נשאר קפוא. אנחנו עובדים יותר ויותר, משתעבדים למקום העבודה אבל, למרות זאת, במקרים רבים לא מצליחים לגמור את החודש. למאות אלפי ישראלים ימי העבודה הארוכים לא אפשרו אפילו לצאת ממעגל העוני. אנחנו עובדים יותר ויותר שעות ביממה ומשקיעים הרבה פחות במשפחה, בבני הזוג, בחברויות, בפעילויות פנאי, בתרבות, בספורט, בבילויים ועוד. שעות העבודה המתארכות הופכות את העבודה במקרים רבים לקשה ומפרכת ואף פוגעת, על פי מחקרים, בפריון העבודה”.

“על המדינה להתערב ולהפחית בחוק את מספר שעות העבודה. ירוויחו מכך העובדים, אך בסופו של דבר גם החברה כולה. קיצור שבוע העבודה ל-35 שעות הוא צעד חיוני מבחינת תנאי העבודה של ציבור השכירים בישראל אך הוא מהווה גם תרומה חשובה לצמצום היקף האבטלה: הודות לקיצור שבוע העבודה, ייקלטו בעבודה עובדות ועובדים נוספים. אין לשכוח על פי נתוני הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) עובדים בישראל יותר שעות מכמעט בכל מדינה מערבית אחרת.

ישראל ממוצע עובד 1,856 שעות בשנה – 431 שעות יותר מהעובד ההולנדי הממוצע, 420 שעות יותר מהעובד הדני, 485 שעות יותר מהעובד הגרמני; ולמרות זאת, מדינת ישראל ממוקמת במקום השני מהסוף בין כלל מדינות הקפיטליסטיות החברות בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי במספר העובדים העניים. למאות אלפי ישראלים ימי העבודה הארוכים לא אפשרו אפילו לצאת ממעגל העוני. יותר ויותר משפחות עובדות מצטרפות למעגל העוני.

לחוק לקיצור שבוע העבודה בישראל יש בראש ובראשונה שלוש מטרות עיקריות, שעמדו במרכז חוק דומה שנחקק בצרפת כבר בשנת 2000”, הדגיש.

שלוש הן סיבות לפיהן, על-פי חנין, יש לקצר לשבוע העבודה: “ראשית, החוק מבקש להיטיב את תנאי העובדים בישראל. קיצור שבוע העבודה ל-35 שעות הוא צעד חיוני מבחינת תנאי העבודה של ציבור השכירים בישראל. בשנים האחרונות שבוע העבודה מתארך והשכר לעומתו – נשחק. קיצור שעות העבודה פירושה למעשה תגמול גבוה יותר לשעת עבודה, ותשלום ‘שעות נוספות’ החל מהשעה ה-35 בשבוע”.

“בנוסף, קיצור שבוע העבודה יתרום תרומה חשובה לצמצום היקף האבטלה. הודות לקיצור שבוע העבודה, ייקלטו לעבודה עובדות ועובדים נוספים. כדי לפצות על אובדן שעות עבודה ולהגביר את התפוקה במספר מצומצם של שעות עבודה, מעסיקים יגדילו את מספר המועסקים. עובדים במשרה חלקית יוכלו לעבור לעבוד למשרה מלאה. בקיצור וכפי שנאמר קודם – עובדים פחות, כדי שכולם יעבדו.

“לבסוף, החוק יאפשר לכל איש ואישה עובדים להשקיע הרבה יותר במשפחה, בבני הזוג, בחברויות, בפעילויות פנאי, בתרבות, בספורט, בבילויים ועוד. לפי המחקרים הורים בישראל מצליחים להקדיש לאינטראקציה ישירה עם ילדיהם 14.5 דקות בממוצע ביום. לפני 20 שנה הזמן שהצליחו להקדיש הורים לילדיהם ביום היה שעתיים. קיצור שבוע העבודה צפוי לפיכך לתרום לאיכות החיים של העובדים, בריאותם ולמשפחותיהם, וכן יוכל לאפשר חלוקה הוגנת יותר של מטלות הבית בין גברים לנשים”.