תערוכה בגלריית אום אל-פחם: מאה שנה להולדת האמנית רות שלוס

תערוכה לציון מאה שנה להולדת הציירת והפעילה החברתית רות שְׁלוֹס נפתחה לאחרונה בגלריה לאמנות אום אל-פחם. שלוס נולדה ב-22 בנובמבר 1922 בעיר נירנברג שבגרמניה, ונפטרה ביולי 2013 בביתה בכפר שמריהו. יחד עם התערוכה המוקדשת לעבודותיה של שלוס, נפתחו בגלריית אום פחם גם התערוכות “רעש ירוק” של רונן זן, “הילד בחולצה הכחולה” של פהד חלבי, “צד הדרך” של יורם אפק ו”שזירה” של ריימונד ווטסון.

בשנה האחרונה הציג מוזיאון תל-אביב לאמנות תערוכה נוספת של שלוס תחת הכותרת “בעולם מהלכות מחאות”. תערוכת יחיד זו הייתה הראשונה של שלוס במוזיאון תל אביב, וחנכה חלל חדש לתערוכות מתחלפות שנפתח במרכזה של תצוגת הקבע של אוסף האמנות הישראלית. התערוכה, שזכתה במספר רב של מבקרים, תנעל בשבת הקרובה, 28 בינואר.

העמידה את מאבק האדם במרכז יצירתה

לאורך כל שנות יצירתה דבקה שלוס בציור פיגורטיבי והעמידה את מאבק האדם במרכז עבודותיה. היא לא זנחה מעולם את התבוננותה הייחודית וההומנית ביחידים ובקבוצות המדוכאים בחברה הקפיטליסטית. הדימויים בציוריה מבטאים קיפוח ואפליה: מובטלים, עובדים, תושבי מעברות ושכונות עוני, ילדים, זקנים, נשים ופליטים פלסטינים.

שלוס התיישבה יחד עם משפחתה במשק חקלאי בכפר שמריהו ב-1937. בשנים 1942-1938 למדה בבצלאל והצטרפה לקומונה של השומר הצעיר. בשנים אלה התגבשו עמדותיה הסוציאליסטיות, בהן דגלה כל חייה. בשנות ה-50 החלה שלוס להציג תערוכות. עבודותיה הראשונות היו בעיקר רישומי דיו ואקוורל על נייר, אשר הפכו סימן ההיכר שלה במשך שנים רבות. שלוס הושפעה רבות מהריאליזם הסוציאליסטי, ובכך הצטרפה לציירים ישראלים כגון שרגא וייל ויוחנן סימון. בשנים 1951-1949 למדה בפאריס, ובשנת 1951 נישאה לפרופ’ בנימין כהן, רכז ההנהגה הארצית של השומר הצעיר דאז.

בשנת 1953 גורשו בני הזוג מקיבוץ להבות הבשן בשל דעותיהם השמאלניות. הם פרשו ממפ”ם והצטרפו, יחד עם פעילי מפלגת השמאל הסוציאליסטי, לשורות המפלגה הקומוניסטית. כחברי המפלגה פעלו במסגרת ארגונית, לקחו חלק בהפגנות וכמו רבים אחרים – גם שילמו על כך את מלוא המחיר החברתי בבדידות ובנידוי. בפילוג של מק”י ב-1965, פרשו בני הזוג מהמפלגה, אך המשיכו לדבוק עד מותם ברעיונות השלום, הצדק החברתי והסוציאליזם.

העניקה ביטוי לקורבנות ולמקופחים

בשנים 1983-1962 יצרה שלוס בסטודיו סמוך לנמל יפו. בעיר זו נחשפה למצוקות הקשות עמן התמודדו המשפחות הערביות והיהודיות. באותה תקופה עיצבה יצירות וכרזות רבות נגד מלחמת וייטנאם, נגד מלחמת לבנון, נגד הכיבוש ולמען שלום ישראלי-פלסטיני. בשנות חייה האחרונות, ציירה שלוס עבודות גדולות בצבעי אקריליק על בד, ונקטה קו אמנותי אקספרסיבי יותר. עם זאת, מעולם לא נטשה את המקופחים. ציוריה המאוחרים מתארים זקנים ועצירים פלסטינים קורבנות צבא הכיבוש בעודם חבושי עיניים. ב-2006 נערכה תערוכת הרטרוספקטיבה האחרונה של יצירותיה במשכן לאמנות בקיבוץ עין חרוד.

שלוס זכתה במדליית כסף בתערוכה בינלאומית שנערכה בלייפציג שבמזרח גרמניה דאז (1965). כמו כן זכתה במלגת שהייה מטעם קריית האמנים הבינלאומית – “הסיטה”, פריס, צרפת (1977). היא הותירה אחריה שתי בנות ונכדים. בנותיה הן ההיסטוריונית רעיה כהן וד”ר נורית כהן-עברון. נכדה, עמרי עברון, הוא חבר הוועד המרכזי של מק”י ומזכיר סניף תל-אביב של המפלגה.

התערוכה של רות שלוס באום אל-פחם פתוחה בראשון עד חמישי ובשבתות בין השעות 9:00 עד 16:00. הגלריה סגורה בימי ראשון והכניסה בתשלום, לילדים כניסה חינם.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/111210