ב-19 בדצמבר 2001 פורצת ברחבי ארגנטינה ההתקוממות העממית ההמונית נגד הממשלה ומדיניותה הניאו-ליברלית

ב-19 בדצמבר 2001 פורצת ברחבי ארגנטינה ההתקוממות העממית ההמונית נגד הממשלה ומדיניותה הניאו-ליברלית הידועה בשם “ארגנטינסו”. במהלך כל חודש דצמבר פרצו שורה של שביתות ומחאות המוניות בארגנטינה בדרישה להתפטרות ממשלתו של הנשיא פרננדו דה לה רואה. ב-13 בדצמבר האיגודים המקצועיים אף הכריזו על שביתה כללית השביעית נגד הנשיא ובדרישה לשינוי מן היסוד של מדיניות הממשלה.

במהלך השביתה תושבי שכונות העוני בערים הגדולות פרצו אל המרכזים מסחריים כדי להשיג מזון ורבבות מובטלים חסמו כבישים לאורכה ולרוחבה של המדינה הלטינו-אמריקאית.

אך השיא של המחאות נרשם כאשר במהלך ה-19 בדצמבר הנשיא דה לה רואה הכריז על מצב חירום “כדי למנוע את הכאוס והפגיעה בקניין הפרטי”. עם פרסום הודעת הנשיא, רבבות יצאו לרחובות הערים בדרישה להתפטרותו. עקב כך, חיילי הצבא שהיו בכוננות, הוצבו חמושים בנשק אוטומטי סביב בנייני הממשל וארמון הנשיאות בבירה בואנוס איירס.

בשחר של ה-20 בדצמבר, כמיליון אזרחים יצאו לרחובות, רובם במרכז הבירה. על מנת לפזר את המפגינים, כוחות הביטחון פתחו באש וגרמו למותם של 37 הרוגים, ובהם שבעה ילדים.

ההרג רק העמיק את המחאה ונוספים הצטרפו להפגנות בכל עיר ועיר ובמהלך היום שר האוצר מיגל קבלו הודיע על התפטרותו. אך הנשיא הבהיר שאין בכוונתו להתפטר. הדיכוי לא נשא פרי וההמונים איימו לפלוש אל ארמון הנשיאות, מה שחייב את דה לה רואה להתפטר ולנטוש את לשכתו באמצעות מסוק של הצבא שנחת על גג ארמון הנשיאות.