ב-13 בנובמבר 1956 בית המשפט העליון של ארה”ב הכריע שההפרדה הגזענית מנוגדת לחוקה

ב-13 בנובמבר 1956 ובעקבת מחאת השחורים בית המשפט העליון של ארה”ב הכריע שההפרדה הגזענית מנוגדת לחוקה. המחאה החלה בחרם שהוכרז במונטגומרי, אלבמה, על ידי ארגונים אפרו-אמריקאים כדי לבטל את מדיניות ההפרדה הגזענית בתחבורה הציבורית.

החרם החל כאשר סירבה רוזה פארקס לפנות את מקומה באוטובוס לאדם לבן. באוטובוסים של מונטגומרי ישבו הלבנים בחלקו הקדמי והשחורים בחלקו האחורי. כאשר נגמר המקום בחלק הלבן התיישבו לבנים בחלק האחורי והנהג היה מורה לשחורים לקום. פארקס סירבה לקום ממקומה בחלק האחורי של האוטובוס ב-1 בדצמבר 1955, נעצרה, נשפטה והורשעה.

בעקבות מעצרה של פארקס, הכריזו ארגוני השחורים על חרם נגד חברת האוטובוסים שנמשך 381 ימים. החרם במונטגומרי נסמך על העובדה כי חלק ניכר מנוסעי האוטובוסים בעיר היו שחורים. היענותם של התושבים השחורים לקריאה לחרם הובילה להפחתה ניכרת במספר הנוסעים ולהפסדים ניכרים לחברת האוטובוסים העירונית.

השחורים הלכו בעיקר ברגל, ובנוסף ראשי הקהילה השחורה ארגנו מערכת של הסעות באמצעות בעלי מכוניות שחורים מתנדבים, ואף דאגו לביטוח רכב למכוניות המתנדבות לחברת לוידס הבריטית לאחר שחברות הביטוח המקומיות, בלחץ העירייה, ביטלו את פוליסת הביטוח של הרכבים.

לאחר שהרשויות העירוניות עצרו את מרטין לותר קינג עורר הדבר מחאה ציבורית בארצות הברית כולה. לבסוף, בעקבות החלטת בית המשפט העליון שונו החוקים העירוניים ואפשרו לשחורים לשבת באוטובוסים היכן שרצו.
צילום: מעצרה של רוזה פארקס