בצעד חסר תקדים האו”ם השעה את דרא”פ מישיבותיו היום לפני 47 שנים בשל מדיניות האפרטהייד הרשמית

בצעד ללא תקדים, ב-12 בנובמבר 1974 דרום אפריקה מושעית מעצרת האו”ם בגלל מדיניות האפרטהייד הרשמית. ב-1948 עלתה לשלטון בדרום אפריקה “המפלגה הלאומית” הימנית-גזענית והחלה לעגן תחיקתית את האפליה, ההדרה וההפרדה הגזענית כמדיניות רשמית שנקראה אפרטהייד (“הפרדה” באפריקנס). משטר האפרטהייד דגל בעליונות לבנה, על אף נחיתותם המספרית של הלבנים בדרום היבשת השחורה. החל מ-1949 החלה המפלגה הלאומית ביישום חוקי ההפרדה. מדיניות זו הפכה בהדרגה את דרום אפריקה למנודה בקהילת העמים. בגלל מחאות ברחבי העולם, דרום אפריקה אף פרשה מחבר העמים הבריטי והפכה ל”רפובליקת דרום אפריקה”.

טבח שארפוויל ב-1960 בו ירתה משטרת דרום אפריקה למוות ב-69 מפגינים וכן מחאות סווטו ב-1976 בהן נהרגו למעלה מ-600 שחורים בפעולות דיכוי אכזרית של משטרת האפרטהייד היו שתי נקודות ציון משמעותיות במאבק השחורים לשוויון זכויות במדינה. אירועים אלה גם הפנו את תשומת לבה של הקהילה הבינלאומית למצוקת השחורים בדרום אפריקה ולמאבקם בגזענות, ולהתעלמותו של משטר האפרטהייד מנורמות בינלאומיות בסיסיות של זכויות האדם. בעקבות החרפת דיכוי השחורים העולם הגיב באמברגו בינלאומי על נשק, לפי החלטת האו”ם ב-1977. מהלך זה היווה את תחילתה של פעולת מחאה בינלאומית נרחבת כנגד האפרטהייד. בשנים 1986–1987 הוכרזו סנקציות כלכליות- תרבותיות נגד דרום אפריקה שתרמו לנפילת משטר האפרטהייד ב-1990.

חרף האידיאולוגיה הימנית קיצונית של המשטר הדרום-אפריקאי והגזענות הממוסדת, כל ממשלות ישראל תמכו במשטר האפרטהייד מאז קום המדינה ועד ל-1990. אלו היו ממשלות העבודה, הליכוד והאחדות לאומית, שהעניקו סיוע בנשק, דיפלומטי, מודיעיני, כלכלי ופוליטי למשטר הגזעני של פרטוריה.