עשור למותו של הפעיל החברתי משה סילמן שהצית את עצמו במחאה על יוקר המחייה

לפני עשור, ב-20 ביולי 2012 נפטר הפעיל החברתי משה סילמן שנקלע למצוקה כלכלית ובריאותית ממושכת והצית עצמו מול מצלמות הטלוויזיה ברחוב קלפן בתל-אביב במהלך הפגנה לציון שנה למחאה החברתית ההמונית בקיץ 2011.

“זהו קרבן נוסף לממשלת הפירומנים של הימין”, כך הגיבו במפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק”י) להודעה שנמסרה על ידי בית החולים שיבא לפיה סילמן נפטר מפצעיו. עוד קראה מק”י לחבריה ולפעילי חד”ש ליזום, להשתתף ולקדם אירועי מחאה שנערכו ברחבי הארץ לזכרו של הפעיל החברתי המנוח ובדרישה להתפטרות ממשלת הימין.

בקיץ 2011 הצטרף סילמן למחאה החברתית במסגרת “החזית החיפאית”, קבוצת פעילי המחאה החברתית שהתגבשה בעיר וסייע בארגון אירועי מחאה בחיפה. סילמן דגל בנקיטת קו מיליטנטי ופוליטי יותר מהקו שאפיין את פעילות “החזית החיפאית”. הוא ביקר את המגמות המצמצמות שביקשו למקד את המחאה בשינוי התודעה במסגרת הסדר החברתי הקיים. לשיטתו, המחאה חייבת להיות פוליטית, וצריכה להתבטא בהקמת מסגרת, שמטרתה “להעיף את ביבי”, לדבריו. הוא קרא למחאה פעילה, דוגמת פלישה לדירות ריקות במסגרת המאבק למען דיור ציבורי.

לפני שביצע את מעשה המחאה, פיזר סילמן (57) מכתב שבו הלין על קשייו מול הרשויות. “מדינת ישראל גנבה אותי ושדדה אותי, השאירה אותי חסר כלום”, ציין סילמן במכתב. “אפילו סיוע בשכר דירה היא לא נותנת. שתי ועדות של משרד השיכון דחו אותי, אף על פי שעברתי אירוע מוחי וקיבלתי 100 אחוז אובדן כושר עבודה”.

סילמן כתב עוד כי “אני מאשים את מדינת ישראל, את ביבי נתניהו ו(יובל) שטייניץ הנבלות על ההשפלה שהאזרחים המושפלים עוברים יום יום. שלוקחים מהעניים ונותנים לעשירים ולעובדי המדינה. אין לי כסף לתרופות ולשכר דירה ואין לי בכלל להתחיל את החודש לאחר ששילמתי מיליונים במסים, עשיתי צבא ועד גיל 46 עשיתי מילואים. ואני לא אהיה חסר בית, לכן אני מוחה כנגד כל העוולות שהמדינה עושה לי ושלכמותי”.