fbpx

55 שנה: פעילי שלום וזכויות אדם מסתכלים לכיבוש הממושך בעיניים  

אירוע לציון 55 שנה לכיבוש נערך בשבוע שעבר בכנסת ביוזמת ראש השדולה נגד הכיבוש ח"כ עאידה תומא-סלימאן

       אירוע לציון 55 שנה לכיבוש נערך בשבוע שעבר בכנסת ביוזמת ראשי השדולה נגד הכיבוש ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת) ומוסי רז (מרצ). בכנס השתתפו השרה תמר זנדברג (מרצ), ועשרה חברי כנסת מהרשימה המשותפת, העבודה ומרצ. נכחו גם נציגי ארגוני זכויות אדם ופעילי שלום. בין הארגונים המשתתפים: שוברים שתיקה, יש דין, הוועד נגד עינויים, המוקד להגנת הפרט, לוחמים לשלום, רופאים לזכויות אדם, ארגון גישה, עמק שווה, רבנים לזכויות אדם. פעילי ופעילות הארגונים עוסקים בחקר ובתיעוד פשעי הכיבוש באופן יומיומי. הם לקחו חלק פעיל בכנס, ותיארו מציאות של עושק, של נישול, של אפליה ושל דיכוי בשטחים הכבושים וברצועת עזה.

     יהל גזית, פעילה במאבקם של תושבי דרום הר חברון הפלסטינים, תקפה את פסיקת ביהמ"ש מחודש מאי האחרון. כזכור, קבע פסק הדין כי יש לנשל 1,300 תושבים מבתיהם לצורך אימונים צבאיים. "מדוע עוסק השופט מינץ בשאלות של תושבות קבע, כאשר צריך להיות ברור לכל שאסור לגרש אדם מביתו עבור שטח צבאי?", שאלה.

מקסימום קרקע בידי מינימום מתנחלים

    עו"ד מיכל זיו, מנהלת המחלקה המשפטית בארגון יש דין הוסיפה: "התנחלויות רועים הן השיטה החדשה המאפשרת השתלטות על מקסימום קרקע בידי מינימום אנשים. בדומה ליתר המאחזים וההתנחלויות הן מוקמות ללא החלטה רשמית של המדינה, ללא היתרי בנייה ומפירות את החוק הבינלאומי".

     אורי גבעתי, פעיל שוברים שתיקה, הדגיש: "ישראל שואפת להמשיך ולהרחיב את שליטתה על הפלסטינים. כיום, היא פולשת גם למרחבם האישי והדיגיטלי. לאחרונה חשפנו את מערכת 'זאב כחול': חיילים מצלמים את פניהם של פלסטינים תוך כדי פלישה לכפריהם ולעריהם. לאחר מכן, החיילים מזינים את פרטי התושבים למאגר ממוחשב". ג'סיקה מונטל, מנכ"לית המוקד להגנת הפרט, שיתפה את משתתפי הכנס בנוהל חדש של משרד הביטחון לכניסה ולשהייה של זרים בגדה המערבית: "הנוהל יכול למנוע מאוניברסיטאות לקבל תלמידים ומרצים מחו"ל. הוא למעשה מעניק למשרד הביטחון הישראלי את הסמכות לקבוע מיהו פלסטיני".

15 שנות מצור על עזה

    נעה גלילי מארגון גישה הסבירה ישראלים רבים חושבים כי הוצאת תכנית ההתנתקות לפועל ב-2005 הובילה לסיום שליטתה של ישראל בעזה ולהסרת אחריותה לנעשה שם. ההיפך הוא הנכון. ישראל מוסיפה לשלוט במרחב הימי והאווירי של עזה, כמו גם במעברים הקרקעיים לרצועה  – פרט למעבר רפיח. לדבריה "השליטה המוחלטת כמעט של ישראל על התנועה לתוך הרצועה וממנה מקנה לה כוח עצום על חיי התושבים. מדיניותה השרירותית והכפויה על תנועת פלסטינים בין עזה, הגדה וישראל פיצלה משפחות וקהילות, פגעה באופן חמור בחברה הפלסטינית ובמוסדותיה, ריסקה את כלכלת הרצועה וגרמה עלייה דרמטית בשיעור העוני בקרב תושביה".

"במשך 15 שנים חיים שני מיליון תושבים שמחציתם ילדים תחת מצור מחניק. ארבעה מבצעים צבאיים רצחניים נטלו את חייהם של אלפים, פצעו רבבות והמיטו הרס עצום. זו מדיניות הענישה הקולקטיבית של ישראל, הנוקטת שוב ושוב בלוליינות כדי לחמוק מאחריותה", הוסיפה.

     גלילי סבורה שקיימת סוגיה הממחישה כמה רחוקה ישראל מלמלא את חובתה לשמירה על זכויותיהם של הפלסטינים הנתונים למרותה: "הרשויות הישראליות דוחות בכל יום אלפי בקשות להיתרים שמגישים תושבי עזה. אלפי בקשות נוספות כלל לא מקבלות מענה. לעיתים קרובות, רק ייצוג משפטי עשוי לזרז את מוסדות ישראליים לתת מענה לבקשות, ולסייע לתושבי הרצועה לערער על סירוב בקשותיהם שנועדי לממש את זכויותיהם הבסיסיות."

    "בששת החודשים האחרונים אנו, ארגון גישה, יחד עם המוקד להגנת הפרט, רופאים לזכויות אדם ומרכז אל מיזאן שבעזה, נאבקים בהתנהלות חדשה של מנהלת התיאום והקישור של עזה. זו, מסרבת לספק לארגוני זכויות האדם ולעורכי דין נוספים המייצגים פלסטינים בעזה תשובות בנוגע לטיפול בבקשות להיתרים. רק סיום הכיבוש והסרת המצור יבטיחו הגנה מלאה על זכויות אדם בעזה. אך בינתיים, חייבת ישראל לאפשר חיים תקינים ברצוע", הדגישה נציגת גישה.

פעילי שלום למען פירוק ההתנחלויות, הפגנה ליד חומש, 28 במאי 2022 (צילום: שלום עכשיו)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן