במאי הקולנוע האיטלקי ארקליו “אליו” פטרי נולד ב-29 בינואר 1922 סרטיו שזרו ביקורת חברתית נוקבת

במאי הקולנוע האיטלקי ארקליו “אליו” פטרי נולד ב-29 בינואר 1929 ברומא, סולק מבית ספר כנסייתי בו למד בשל רדיפה פוליטית מצד בית הספר השמרני והצטרף לתנועת הנוער של המפלגה הקומוניסטית האיטלקית, והחל לכתוב עבור העיתונים המהפכנים: “L’Unità”, Gioventù nuova ו-Città aperta. פטרי עזב את המפלגה לאחר דיכוי המרד ההונגרי ב-1956.

תחילת הקריירה הקולנועית של פטרי החלה כאשר במאי הקולנוע האיטלקי המוערך ג’יאני פוצ’יני הכיר את פטרי לבמאי הקולנוע ג’וזפה דה סנטיס שנעזר בו עבור יצירת סרטו “אורז מר” מ-1949 בו הוא שימש כעוזר במאי.

סרטו של פטרי “מקום שקט בכפר” מ-1968 נוגע ביגונו של האמן וזיכה אותו בפרס דב הכסף של פסטיבל ברלין. בין הסרטים שיצר: הקומדיה “העובד” מ-1959, “החקירה של האזרח מעל החוק” מ-1970 שעוסק בשחיתות משטרתית ומספר את סיפורו של שוטר שרוצח את פילגשו, אז הוא מתמרן את החקירה, השוטרים האחרים מתעלמים במכוון או שלא במכוון. הסרט זיכה את פרטי בפרס “הסרט הזר הטוב ביותר”.

שני סרטים נוספים שהותירו את חותמם ושואבים מן העולם המחשבה המרקסיסטי הם: “מעמד העובדים הולך לגן עדן” מ-1971 זו דרמה פוליטית העוסקת במאבקו של עובד מפעל המנסה לשפר את מצבו, סרט נוסף הוא “רכוש הוא כבר לא גנבה” מ-1973 הסרט עוקב אחר בנקאי הרואה את אשתו בצורה עגמומית ומקנא בלקוחותיו העשירים שהגיעו לעושרם לרוב על ידי שוד או שוחד. לאחר ששרד ניסיון שוד, הוא עוזב את עבודותו והופך לגנב הוא נהנה מביגוד חדש ורכבי יוקרה אבל נקלע לקשיים קיומיים ונוירוטיות. פטרי מת בטרם עת מסרטן בגיל 53 בלבד ב-10 בנובמבר 1982