fbpx

על משמעות העלייה במחירי הדירות: קפיטליזם ניאו-פיאודלי

עשורים של אינפלציה בערכם של נכסים וספקולציות בהערכת שוויים הפכו את אי-השוויון לקיצוני ומקובע אף יותר

חבר, עורך דין מסחרי בינלאומי אמר לי פעם: "גם אם ארוויח יותר מכפול ממך עוד 10 שנים ויותר, עדיין תהיה לך דירה בסופו של דבר, ולי לא". הסיבה לכך היא שלהוריי יש דירה בתל אביב, ולהוריו אין דירה בכלל. בדקתי את החישובים שלו: הוא צודק. גם עם משכורת מכובדת מאוד של עו"ד מסחרי בינ"ל במשרד גדול בתל אביב, לא ברור שיוכל לרכוש דירת מגורים סבירה, גם אם יחסוך.

אנחנו שומעים ומדברים הרבה על השיגעון של שוק הנדל"ן הישראלי שרק עולה ועולה, שנים אחרי שהתעייפנו מהנבואות על כך ש"הבועה הזו בוודאי תתפוצץ בקרוב". בטור זה אבקש להעלות את השאלה אם השינוי בשוק הנדל"ן לא הפך משמעותי כל כך עד שיש לראות בו לא רק אנומליה, אלא שינוי באופי השיטה הכלכלית בה אנחנו חיים.

הקפיטליזם הוא שיטה כלכלית השולטת בעולם בדיוק מכיוון שהיא משתנה מעת לעת וממקום למקום. הקפיטליזם התעשייתי המסורתי של תקופת מארקס השתנה במובנים רבים עם עליית הגלובליזציה, שמארקס אמנם חזה, אך לא חי בתקופתה: כאשר מרבית הייצור הועבר למדינות מתפתחות, וארצות המערב והשפע הפכו לכלכלות שירותים. ניתוח החברה בה אנו חיים דורש התייחסות לשינויים הללו, כמו לעליית קרנו של ההון הפיננסי, להקצנה של הכלכלה הווירטואלית, לניתוק של הכסף מערך הזהב ועתה – לעליית כלכלת הנכסים.

סוף המוביליות החברתית

כלכלת העולם המערבי לאחר מלחמת העולם השנייה התאפיינה במוביליות חברתית יחסית; גם אם מוביליות זו התאפשרה בפועל למעטים בלבד, היא נתפסה כחלק אינטגרלי מהשיטה הקפיטליסטית. קובעי מדיניות התמקדו בניסיון ‏לייצר שוויון הזדמנויות, מתוך תפיסה שאם לעניים יהיו הזדמנויות שוות להשכלה ורכישת מקצוע, יהפכו הפערים בין ‏העניים והעשירים פחות מזיקים. דו"ח של ה-‏OECD‎‏ מ-2018 תיאר את השינוי: אנשים ‏בתחתית הסולם החברתי-כלכלי מתקשים יותר ויותר לעלות מעלה, ואילו הסבירות שמי שבראש הסולם ירדו מטה קטנה עוד יותר. הדו"ח מכנה זאת "שברים במעלית החברתית" ורומז שניתן לתקנם, ‏אך ממשיך להמשיג את הבעיה במונחים של שוק התעסוקה בלבד.‏

בדומה לכך, רוב המדדים הבודקים את אי-השוויון בחברה, דוגמת מדד ג'יני, מתבססים על פערי שכר ומתעלמים בדרך כלל מהבעלות על נכסים והון. זאת בעוד הנכס הדלא-ניידי, הקרקע, הופך משמעותי יותר ויותר מבחינה כלכלית. ערכו עולה ללא הרף, ומעטים ממי שנולדו למשפחה חסרת רכוש יצליחו ביום מן הימים להשיגו. אם נולדת למשפחה עם דירות – יהיו לך דירות, ואם נולדת למשפחה ללא בעלות בדירה או בית – גם עבודה חרוצה ורווחית לא בהכרח תאפשר לך לעלות ולהשתייך למעמד בעלי הדירות. הדירה היא גם הגורם העיקרי, עבור רבים, לשעבוד לכלכלת חוב – המאפיין הבולט הנוסף של הקפיטליזם בן זמננו.

פער דורי

גם אם בארץ המצב מוקצן ומובהק יותר מאשר בשאר העולם, הדור הצעיר המכונה בעיתונות "מילניאלי" הוא דור שמוצא את שוק הדיור, ברוב ערי העולם המערבי, יותר ויותר מחוץ להישג ידו. עשורים של אינפלציה בערכם של נכסים וספקולציות בהערכת שוויים הפכו את אי-השוויון הבסיסי במערכת הקפיטליסטית לקיצוני יותר ומקובע יותר, משום שאינו נשען עוד בהכרח על עבודה ושכר. התוצאה העיקרית של התייקרות הנכסים היא שבעלות בנכס הופכת משמעותית יותר בקביעת המצב החברתי-כלכלי מאשר תעסוקה, גם אם מדובר בתעסוקה שנחשבת "יוקרתית".

ירידת הערך של העבודה ביחס לעליית הערך של הנדל"ן מייצרת הקשחה במבנה המעמדי, החלשה של העבודה ‏ביחס להון, והתחזקות מחודשת של המבנה הישן של אליטה שמתפרנסת מהרנטה הקרקעית. הקפיטליזם ‏עובר לשלב שקרוב יותר במובנים מסוימים לפאודליזם. אמנם הבעלות על הנכסים מפוזרת בקרב פלח רחב יותר ‏מהאוכלוסייה מאשר בימי הפאודליזם, ולכן לא מדובר בחזרה לאותו המצב ממש, אבל המאפיינים הדומים עליהם הצבעתי הם חלק מתנועה לעבר מצב פיאודלי חדש, בחברה שחלוקתה המעמדית קשיחה וקשורה ישירות לבעלות על קרקע. העלייה הגוברת בחשיבותם של נכסים לעומת השכר דורשת מאיתנו לבחון היטב את חלוקת הקרקעות בארץ: בידי מי מצויים הנכסים המניבים, מי נשארים בידיים ‏ריקות, וכיצד.‏

 

צילום מסך: חדשות 12

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן