חברו הקרוב של ראש ממשלת הונגריה לשעבר יאנוש קאדאר: ג’רג’ אצל מת ב-6 בדצמבר 1991

ג’רג’ אצל (נולד בשם: הנריק אפל) מבכירי המשטר הקומוניסטי ההונגרי ואידיאולוג תרבותי חשוב בזמן המשטר של יאנוש קאדאר ששלט בין השנים 1956- 1958 ו-1961 עד 1966. נולד למשפחה יהודית ענייה בבודפשט וגדל בבית יתומים ; שם הוא רכש את מקצוע הבנאות. הוא לימד את עצמו בעיקר באופן אוטודידקטי וסיים את לימודיו בשנת 1936.

לאחר מכן עבד כשחקן וכמבצע חובב. בתחילה היה בלהקת סטאג’ונה של נאנדור אלאפי, הוא הופיע גם בכמה תפקידים קטנים יותר בבודפשט, אך בעיקר שיחק בגיור, פץ’ ובבלשגיארמט. ב-24 בדצמבר 1938 קיים ערב הופעה עצמאית באקדמיה למוזיקה ע”ש פרנץ ליסט. בחודש ינואר 1939, בערב קריאת שירה עצמית שלו הוא קרא מהשירים של אנדרה אדי, פרנץ קלצ’יי, ג’ולה אייש, מיהאי באביץ’, דז’ה קוסטולאני ולרינץ סבו. עקב חקיקת החוקים האנטי-יהודיים בהונגריה, ובמיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי נאסר עליו להופיע על הבמות בפני קהל לא יהודי. לכן בין השנים 1942 – 1944 הוא הופיע כמה פעמים במסגרת אומיקה – ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך בתיאטרון גולדמארק, ולעיתים קרובות הופיע בכינוסי בוקר של פועלים

הוא הצטרף לתנועת הנוער הציונית השומר הצעיר בתחילת שנות ה-30, וב-1935 הצטרף למפלגת הקומוניסטים של הונגריה. בתחילת 1942 נעצר בגין פעילות קומוניסטית בלתי חוקית ונכלא בוואץ. בסוף 1942 זומן לשירות העבודה (עבודות כפייה ליהודים עבור הצבא ההונגרי). הוא הצליח להשתחרר ולשוב לבודפשט.

מאביב 1945 עבד במשרד המפלגה הקומוניסטית בבודפשט. זכה במנדט בבחירות במאי 1949, אך נעצר ב-6 ביולי, פחות מחודשיים לאחר מכן ונידון למאסר עולם באחד מבתי הדין במשפט לאסלו רייק. בשנת 1954 שוחרר ב־25 באוגוסט וטוהר ב-1 בספטמבר. ב-1 בנובמבר מונה למנהל חברת בנייה ממשלתית, אך לא קיבל תפקיד פוליטי.
במרד ההונגרי בשנת 1956 הצטרף לצד של יאנוש קאדאר.

הוא התפטר מכל התפקידים הללו בשנת 1982, כשחזר לתפקיד מזכיר התרבות של הוועד המרכזי של מפלגת העם הסוציאליסטית ההונגרית. עם סיום עבודתו ב-7 באוקטובר 1991, פרש מהפוליטיקה והחל לכתוב את זיכרונותיו, אך לא הצליח להשלים עבודה זו: ב-6 בדצמבר 1991 נפטר .