fbpx

האקדמיה כשלה בהתמודדות עם משבר האקלים ; משדר מיוחד בנושא ועידת גלזגו ומשבר האקלים

מכחישי משבר האקלים לא משתתפים בוועידה, השאלה הבוערת היא האם הועידה תשפיע על המדיניות העולמית

אחר הצהריים (שלישי) התקיים משדר מיוחד של אוני' ת"א ועיתונאים בכירים ביניהם: פרופ' רם פישמן, פרופ' דני רבינוביץ, פרופ' קולין פרייס, העיתונאית לי ירון והעיתונאית נטע אחיטוב. על הפרק ועידת האקלים בגלזגו, "בין הכחשה ייאוש שם מרחב הפעולה שלנו" אמר פרופ' רבינוביץ' בהתייחס לתוצאות האפשריות של הועידה, בין המכחישים מנהיגי מדינות סמכותניות כמו: ז'איר בולסנרו הברזילאי וולדימיר פוטין הרוסי שלא משתתפים בועידה. בועידה לא משתתפים גם הסינים שמדינתם היא בין המדינות המזהמות ביותר. אי השתתפותם של ראשי מדינות מן המובילות בפליטת פחמן דו חמצני מדליקה נורה אדומה בכל הקשור לועידה, ליעדים ולתוכניות שיוצגו במהלכה ולאחריה. במשלחת הישראלית – 40 אנשי ממשל, אקדמיה וארגונים אזרחיים.

המשתתפים במשדר הדגישו את שאיפותיו של נשיא ארה"ב ביידן להיות מוביל עולמי בנושא האקלים אולם אי יכולתו להעביר החלטות אקלימיות בקונגרס האמריקאי מותירות אותו בעמדת חולשה גם בועדת גלזגו. העיתונאית לי ירון אמרה בתחילת דבריה: "אנחנו נמצאים בשמונה שנים האחרונות שבהם אנחנו יכולים לנסות לא לעבור את היעד של מעלה וחצי וגם אליו כנראה לא נגיע…מדובר בשנים עשר אנשים שיכריעו את העתיד של כולנו, צמחים בעלי חיים ושל אלו שעדיין לא נולדו". 

האקלים ומדע האקלים איננו נושא "חדש", הוא נושא הדנים בו ומקדמים אותו בעוצמות שונות לאורך  העשורים האחרונים, "אמנת מונטריאול מ-1987", בזכות האמנה שיננו את העקומה, יכול להיות שזו המפנה שאחריו נתחיל לעבוד על "התכלס". אולי נתחיל לראות שינוי במגמה כפי שראינו לאחר מונטריאול". אמנת מונטריאול  מ-1987 היא אמנה עליה חתומה גם מדינת ישראל, המדינות החתומות מתחייבות לשמירה על שכבת האוזון מפני פגיעה מה שבא לידי ביטוי בהגבלת ייצור חומרים המסכנים את שכבת האוזון. 

במשדר הייתה התייחסות סמלית לזווית הגיאו – פוליטית של משבר האקלים,  פרופ' קולין פרייס הדגיש כי ישראל יכולה להקים חוות סולאריות בירדן ולהתחייב לקנות את האנרגיה הסולארית המיוצרת. בהקשר הכלכלי אמר פרופ' רבינוביץ' "ליצרני הנפט של המזרח התיכון יש בעיה: לא נוכל לחיות ומחירי הנפט יצנחו בשל הפסקת הביקוש לנפט", פרופ' רם פישמן דיבר על קרנות שהעולם המערבי יקים לטובת סיוע למדינות העולם השלישי שמתמודדות עם השלכות משבר האקלים שהם: עליית גובה פני הים, עליית טמפרטורות ותופעות טבע אחרות. גודל הקרנות ישפיע על היכולת של מדינות עולם שלישי להתמודדות עם אסונות הטבע שיגיעו לפתחם.

"ההתעוררות הזאת דורשת קאדרים חדשים של אנשים הצעירים. כל הנושא של חינוך והכשרה יהיה חלק מכל העולם האקדמי" אמר פרופ' רבינוביץ ובצדק, לראייה  בשנים הקרובות יפתחו תוכניות חדשות בנושא משבר האקלים ולימודי סביבה. פרופ' איתי סנד מבכירי אוני' ת"א סיכם ואמר: פרופ' איתי סנד: "רוב מה שאנחנו צריכים מבחינה טכנולוגית להתמודדות עם משבר האקלים כבר קיים. האקדמיה חוקרת וחוקרת אבל היא לא עושה את מה שצריך לעשות שהוא הקמת תוכניות חדשות בנושא משבר האקלים..לדעתי גלזגו זה המון דיבורים ואני חולק על התקוות של המשתתפים האחרים בפאנל..אי אפשר לחיות לצד משבר האקלים, הוא יהרוס את כולנו"

צילום מסך: פאנל מומחים "מושג ירוק"
צילום מסך: העיתונאית לי ירון משתתפת בפאנל מגלזגו

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן