דיון בבג”ץ בעקבות עתירה הדורשת לגלות את חלקה של ישראל במעשי הטבח ברואנדה ובסודאן

בשבוע שעבר התקיים בבג”ץ דיון בשתי עתירות שהגישו עשרות פעילי זכויות אדם. העתירות דורשות לפתוח בחקירה פלילית נגד הישראלים שסייעו לפשעים נגד האנושות בדרום סודן (5687/20) וכן לפשעים במלחמת האזרחים והג’נוסייד ברואנדה (2854/20), נידונות בפני הנשיאה אסתר חיות והשופטים יעל וילנר וג’ורג’ קרא.

הג’נוסייד ברואנדה התרחש לאחר השואה. למרות שהעולם, כביכול, חרט על דגלו “לעולם לא עוד”. באוקטובר 1990, בעקבות פלישת ארגון המורדים של הטוטסי מאוגנדה, פרצה ברואנדה מלחמת אזרחים. לאחר שלוש וחצי שנים של מלחמת אזרחים רצחנית, בשעה 20:30 ב-6 באפריל 1994, נורה טיל לעבר מטוס שעשה את דרכו חזרה מטנזניה אל בירת רואנדה, קיגאלי. המטוס התרסק וכל נוסעיו – בהם הדיקטטור של רואנדה והדיקטטור של בורונדי השכנה – נהרגו.

במאה הימים הבאים נרצחו ברחבי רואנדה כמיליון בני אדם, רובם בני הטוטסי ומיעוטם בני ההוטו שנחשבו מתונים. למרות האמצעים הפשוטים שבהם השתמשו הרוצחים (הרצח בוצע בעיקר באמצעות מצ’טות, סכינים וגרזינים, וכן באמצעות נשק קל, כגון רימוני רסס, רובים ותתי-מקלע (בפרט תת-המקלע עוזי), קצב ההשמדה של בני הטוטסי היה המהיר ביותר המוכר בהיסטוריה.

נשק ישראלי בידי הרוצחים ברואנדה…

ממשלת רבין השנייה, בצד סוחרי נשק ישראלים שזהותם עלומה, לא רק שתקה נוכח הזוועות – אלא גם הייתה אחראית לייצוא ציוד צבאי בזמן מלחמת האזרחים, על אף שכל העולם ידע כי משטר ההוטו הגזעני טובח בטוטסי. גם לאחר התרסקות המטוס ב-6 באפריל 1994 ותחילת ההשמדה, נמשכו המכירות ומשלוחי הנשק מישראל.

עו”ד רחל מטר, מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, חשפה במכתב ששלחה לעותרים כי רק ב-12 באפריל 1994 – שישה ימים לאחר תחילת ההשמדה, אשר במהלכם נרצחו רבבות – הורה מנכ”ל משרד הביטחון דאז, האלוף (מיל’) דוד עברי, להקפיא את הייצוא הצבאי הישראלי לרואנדה ולבורונדי. אפילו לא ניתן לומר כי החלטת ההקפאה הייתה בחזקת מעט מדי ומאוחר מדי,  שכן לפי דיווחים נמשכו משלוחי הנשק עד סוף ההשמדה, בחודש יולי.

למרות שאין מחלוקת כי נשק ישראלי הוסיף להישלח לרואנדה לכל הפחות שישה ימים לאחר תחילת הטבח, החליטה עו”ד מטר לא לפתוח בחקירה פלילית נגד גורם ישראלי כלשהו בגין סיוע להשמדת עם ולפשעים נגד האנושות.

עו”ד מטר התבססה בהחלטתה על טענות שקריות לגבי השתלשלות האירועים ברואנדה. מבלי שנחקר סוחר נשק כלשהו או גורם במשרדי הביטחון, החוץ והמשפטים,  החליטה עו”ד מטר כי אין ישראלי כלשהו שידע שהתחוללה מלחמת אזרחים ברואנדה וכי החלה בה השמדת עם. בחלוף כחמש שנים, ורק לאחר הגשת העתירה, קיבלנו החלטה שאינה אומרת כלום בערר של היועמ”ש לממשלה.

… ונשק ישראלי בידי הרוצחים בדרום סודאן

העתירה בעניין דרום סודאן הוגשה על רקע הקביעה בדו”ח מועצת הביטחון של האו”ם, כי בעסקה שיזם ראש השירות החשאי הדרום סודאני, תוך עקיפת המנגנונים הפורמליים בדרום סודאן לרכישת נשק, נרכשו מישראל בשנת 2013 רובי גליל אייס. אלה נמסרו למיליציה של הממשלה, שהתאמנה בחווה הפרטית של הנשיא הדרום סודאני. הרובים שימשו את המיליציה לטבח בבני שבט הנואר שהחל בדצמבר 2013  בבירה ג’ובה ובסביבתה. טבח זה היה ראשיתה של מלחמת האזרחים בדרום סודאן.

לפי דו”חות ועדות החקירה של האו”ם ושל האיחוד האפריקאי, כוחות הביטחון של ממשלת דרום סודאן, יחד עם המליציות מטעמה, עצרו, עינו, אנסו ורצחו את בני שבט הנואר במסע מהיר ומתואם בשכונות הבירה ג’ובה ובסביבתה. נרצחו לא רק אישי ציבור וביטחון משבט הנואר; כוחות הביטחון והמליציות סרקו בתים לגביהם היה מידע כי בני שבט הנואר התגוררו בהם, ותפסו ברחוב או בבית הספר את מי שזוהה כמשתייך לשבט.

הגורמים המקצועיים במשרדי החוץ והביטחון בישראל היו אמורים לדעת מראש את הסיכון הכרוך באישור עסקה מפוקפקת של ייצוא רובים, בתיווך השירות החשאי של דרום סודאן, עבור המיליציה הפרטית של הנשיא. יצוין כי באותה תקופה הוצב בדרום סודאן כוח לשמירת שלום של האו”ם בשל המצב הנפיץ במדינה, ואף הוטל עליה אמברגו נשק מצד האיחוד האירופי. האם יש עובד אחד במשרדי החוץ והביטחון שנשמע לו סביר כי נשיא של מדינה מזמין רובים למיליציה “פרטית” שלו? האם לעובד אחד במשרדי החוץ והביטחון נשמע הגיוני וסביר שראש השירות החשאי של מדינה מתאם בעצמו עסקה לרכישת רובים למיליציה?

דרישה ראשונה לפתוח בחקירה בעניין נשלחה בינואר 2016. רק לאחר שהוגשה עתירה ראשונה לבג”ץ, נמסרה לנו במאי 2017 החלטה של עו”ד מטר שקבעה, כי לא נמצאה שום ראיה לפיה מעשיו של גורם ישראלי כלשהו מעלים חשד לביצוע עבירה פלילית, ולכן אין לפתוח בחקירה.

בעתירה נטען כי עו”ד מטר הגיעה למסקנות שגויות ובלתי-סבירות על בסיס טענות עובדתיות שגויות לגבי השתלשלות האירועים בדרום סודאן, נוסף על טעויות בהבנת הדין הישראלי והדין הבין-לאומי הרלוונטיים. עוד נטען כי עו”ד מטר לא ביצעה פעולות בדיקה בסיסיות לפני קבלת ההחלטה.