fbpx

יוני ספיר, יו"ר שומרי הבית: חייבים לעצור את עסקת הנפט עם האמירויות

ריאיון עם יוני ספיר, יו"ר הארגון "שומרי הבית", על המאבק נגד ההסכם בין קצא"א ל"רד-מד"

מזה ארבעה שבועות מפגינים פעילים למען האקלים בצמתים ועל גשרים ברחבי הארץ נגד עסקת הנפט בין ישראל לאמירויות. אחד הכוחות מאחורי המחאה הוא הארגון הסביבתי "שומרי הבית". השבוע שוחח "זו הדרך" עם יוני ספיר, יו"ר הארגון.

מהן מטרותיו של הארגון "שומרי הבית"?

שומרי הבית נוסד לפני ארבע שנים. מטרתו המקורית הייתה לרכז את המאבק נגד קירוב אסדת הגז "לוויתן" אל החוף, על רקע הסכנות הבריאותיות, הסביבתיות והביטחוניות הכרוכות בכך. מאבק זה גרף תומכים רבים לאורך מישור החוף, ובהמשך הפך ארצי.

לימים הפכנו ארגון סביבתי לכל דבר ועניין. כיום אנו עוסקים באנרגיה, באקלים ובסוגיות סביבתיות רבות, ומרכזים מאבקים סביבתיים ברחבי ישראל. אנחנו מעורבים במאבק נגד הסכם קצא"א, לשינוע נפט מן האמירויות דרך ישראל למדינות אירופה ואגן הים התיכון. זו עסקה שטומנת בחובה שורה ארוכה של סכנות. מעבר לכך, אנחנו מנסים להשפיע על המדיניות בתחומי האנרגיה והאקלים ולקדם חקיקה אקלימית. אנחנו מעורבים במאבקים נגד הקמה של מתקני אנרגיה פוסיליים (דלקים מאובנים, כלומר גז, נפט ופחם – ז"א) – מתקני נפט וגז למיניהם, מתקני הנזלה, אסדות ועוד.

אלו מאבקים סביבתיים עומדים כעת על הפרק?

המאבק נגד הסכם קצא"א הוא מאבק ציבורי חשוב, אך ישנם גם מאבקים אחרים. לדוגמא, אנחנו מנהלים מאבק נגד פתיחה של שטחים נוספים, בים וביבשה, לקידוחים. למרות ההמלצות של האו"ם בדו"ח IPCC (הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים) ושל ה-OECD לעצירת קידוחי גז ונפט חדשים, חותר משרד האנרגיה לפתוח מחצית מהמים הכלכליים שלנו לקידוחים נוספים. אנחנו חושבים שזה בלתי סביר בעליל.

מה מסוכן בהסכם עם האמירויות?

הרעיון הוא להביא מכליות נפט מהמפרץ הפרסי לנמל אילת, לפרוק את תכולתן לצינור של קצא"א המחבר בין הים האדום לים התיכון וכך להוביל את הנפט לאשקלון. הנפט אינו מיועד למשק האנרגיה הישראלי – שרת האנרגיה קארין אלהרר אמרה זאת באופן ברור מאוד. יש לציין שקודמיה בתפקיד, לרבות יובל שטייניץ, התבטאו נגד ההסכם.

שפך של נפט בעת השינוע הוא אירוע בעל השלכות בריאותיות, כלכליות וסביבתיות עצומות. פגיעה במכלית עלולה לגרום לשפיכת כמויות אדירות של נפט לים. באילת, ההשפעה הכלכלית תורגש באופן מידי – העיר מתקיימת בעיקר מתיירות, והרס החופים יפגע קשות בכלכלה המקומית. גם האלמוגים באילת, שהם ייחודיים בנוף העולמי מפני שלא עברו הלבנה כתוצאה ממשבר האקלים, עלולים להיחרב. שפך נפט יפגע גם במי השתייה של העיר, המופקים מהתפלת מי ים. מתקני ההתפלה לא מסוגלים לעבוד בקרבת נפט.

ישראל לא ערוכה לטיפול בשפך ימי. אין לנו מספיק סירות וציוד, אין מספיק חסמים, ואין מספיק כוח אדם. מבקר המדינה נדרש לנושא עוד ב-2008 ופרסם דו"ח חריף. למרות שהתקציב שנדרש לא היה גדול – משהו בסדר גודל של 15 מיליון שקלים – חלפו מאז שנים רבות ועדיין לא הוקדשו לכך המשאבים. במקרה של שפך נפט משמעותי, מדובר בעלות נזק של מאות מיליארדי דולרים.

אי-המוכנות של המדינה לתרחישים מסוג זה נחשפה בפברואר, כאשר פסולת ימית של זפת הגיעה לחופי ישראל. ההתמודדות התבססה בעיקר על מתנדבים, שצוידו באופן חלקי. חלק מהמתנדבים הראשונים אספו זפת בידיים חשופות וללא מיגון, וכמה מהם דיווחו לאחר מכן על קשיי נשימה.

אלו אינטרסים פוליטיים עומדים מאחורי ההסכם?

האמיראתים רוצים לחסוך את דמי המעבר בתעלת סואץ, ובכך להוזיל את שינוע הנפט שלהם לאירופה. חשוב מאוד להבהיר שהסכם הנפט איננו הסכם בין מדינות. מדובר בהסכם בין חברות עסקיות, שאיננו חלק מהסכמי אברהם והוא גם לא נספח שלהם. להפך – בהסכמי אברהם דווקא מוזכר שיתוף פעולה בתחום האנרגיה המתחדשת! הבטיחו לנו שלום תמורת שלום, אבל אנחנו מבינים כעת שמדובר בשלום תמורת נפט ומטוסי F-35. שלום כשלעצמו הוא מבורך, אבל אסור לקבל את הנזק הנשקף לאזרחים כתוצאה מההסכם הזה.

אנחנו קוראים לממשלת בנט-לפיד לעצור את ההסכם בין קצא"א, שהיא חברה ממשלתית, לבין חברה פרטית הרשומה בגיברלטר ששותפים בה בעלי הון מאיחוד האמירויות, ממרוקו ומישראל. אסור לתת לאינטרסים שלהם לסכן את כלכלת ישראל ואת אזרחי המדינה.

אמורה להתכנס ישיבת ממשלה בנושא, ואף הוקם צוות מנכ"לים של כמה משרדי ממשלה שאמור לגבש המלצה עבור השרים. למרבה הצער, הצוות לא כולל את נציגי משרד התיירות ומשרד הבריאות, שגם הם יושפעו מאד מההחלטה שתתקבל. אנחנו מקווים מאוד שהצוות יראה את התמונה המלאה, ולא ישקלו רק שיקולים כלכליים צרים.

להערכתך, מה תציג ישראל בוועידת האקלים הבינלאומית בגלזגו, שתפתח בסוף החודש?

מזה כחודש מתנהל דיון בין משרדי הממשלה לגבי התוכנית שיציג בנט בגלזגו. מאז החלה נשיאותו של ביידן, עלה משבר האקלים לכותרות וחשיבותו גוברת בזירה הבינלאומית. גם האיחוד האירופי ובריטניה פרסמו תוכניות להפחתת פליטות גזים. לכן בנט ספג ביקורת ולחץ בינלאומי כשחזר מהאו"ם מבלי להתייחס כלל למשבר האקלים.

חשוב לציין שכבר קרוב לשנה דוחה הממשלה את הקידום של חוק האקלים, שאותו פרסמה השרה לשעבר להגנת הסביבה גילה גמליאל. מאז שודרג נוסח החוק באופן מהותי, אך משרד האוצר ומשרד האנרגיה מתנגדים לשורה ארוכה של סעיפים. אנחנו דורשים להעביר את החוק בשלמותו. אם הממשלה חותרת להעביר חוק מסורס וחסר משמעות, בנט מוזמן ללכת ולהתבזות בגלזגו ללא שום הישג אמיתי.

שני עניינים נוספים עומדים על הפרק לקראת גלזגו. האחד הוא הכרזה על מצב חירום אקלימי, העשויה להתרחש לקראת הנסיעה. הנושא השני הוא הכנסת משבר האקלים לתרחישי הייחוס של ישראל. המשמעות היא שהממשלה תתחיל לגבש תוכניות עבודה להתמודדות עם המשבר. עם זאת, גם בנושאים אלה יש התנגדות מצד גורמים בממשלה, המבקשים להכשיל כל פעולה משמעותית בנושא האקלים.

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן