התיבה נפתחה ונסגרה במהרה: מדוע הדלפת הענק של מסמכי פנדורה לא תיחקר בישראל

הדלפת הענק המכונה “מסמכי פנדורה'”, הכוללת יותר מ-12 מיליון מסמכים מ-14 חברות שנתנו שירותים לנאמנויות ולחברות “אוף-שור” ברחבי העולם, פורסמה בשבוע שעבר. המסמכים הגיעו לידי ארגון התחקירנים הבינלאומי, שחלק אותם עם כ-600 עיתונאים חוקרים מ-117 מדינות ומעשרות כלי תקשורת, בהם “וושינגטון פוסט”, “גרדיאן”, “לה מונד”, בי.בי.סי. ועוד.

השותף הישראלי בפרויקט היה שומרים – המרכז לתקשורת ודמוקרטיה, באמצעות העיתונאים אורי בלאו ודניאל דולב. בהדלפה נמצאו כ-40 אלף מסמכים ובהם המילה “ישראל”, ובאלפים נוספים הופיע הצירוף “דרכון ישראלי”.

ארה”ב, ישראל מאחוריך!

לא פחות מ-565 אזרחים ישראלים אותרו כמוטבים הסופיים של חברות במקלטי המס – מספר שאינו רחוק ממספרם של המוטבים אזרחי ארצות-הברית, שעמד על 617. לדברי שומרים, “החזקת נאמנות או חברה במקלט מס אינה עבירה על החוק הישראלי, ואיזכורם של הישראלים במסמכים אינו נובע מכך שביצעו עבירה כלשהי”. וזה מובן – הרי חוקי המס בישראל נחקקו על מנת לאפשר תשלום מס מופחת (ואף אי-תשלום!) מצד בידי בעלי ההון והחברות הרב-לאומיות.

יחד עם זאת, בישראל נהוגה שיטת המס הפרסונלית המחייבת את כולנו (כולל את השכירים) לדווח על הכנסותינו בכל מקום בעולם ולשלם כאן מס הכנסה מלא. מדוע מאות אזרחים ישראלים או תאגידים בבעלותם נרשמים במקלטי מס? הסיבה ברורה: הרצון לא לשלם מס אמת על הכנסות, רווחים או נכסים (או: גם וגם). להקמת חברה במקלט מס סיבה נוספת: בעלי האחזקות אמנם נדרש לדווח לרשויות בישראל על אחזקותיו, אך המידע על מחזיקי מניות בחברות במקלטי מס אינו פומבי כפי שהוא ברבות ממדינות העולם וישראל ביניהן.

השר לשעבר והשר שלא היה

בחשיפה של המסמכים הקשורים בישראל בולטות שתי פרשיות. הראשונה  עוסקת בניסיון לפיענוח ההיגיון הכלכלי העומד בבסיס העסקה שביצע השר ויו”ר ההסתדרות לשעבר חיים רמון (מפלגות העבודה וקדימה) עם מכרו הוותיק מרטין שלאף – איל הון אוסטרי המבוקש לחקירה בגין שחיתות, אשר הונו נאמד במיליארדי דולרים. אגב, זה שנים שכף רגלו של שלאף, המקורב לראשי השלטון ובמיוחד לשר האוצר ליברמן, לא דרכה על בישראל.

לפי המסמכים, קיבל רמון לשליטתו חברה עם חובות של יותר מ-50 מיליון יורו, הפסדים שנתיים שנעו סביב 400 אלף יורו, קרקע במונטנגרו ששמאי מטעמו העריך בכ-14 מיליון יורו, ופרויקט תיירותי גדול שבקושי התקדם במשך יותר מעשור. וכאילו לא די באלה על מנת להעלות תהיות ביחס לכדאיות העסקה, החזיק שלאף גם באופציה לרכוש חזרה חלק נכבד מהחברה אם וכאשר ירצה. ועוד: שלאף מכר את החברה, אבל ממשיך להזרים כסף לקופתה! רמון הגיב לתחקיר ומסר כי עשה כל שביכולתו כדי להוציא את החברה ממצבה ההפסדי, יחד עם שותפו איש העסקים מני ויצמן, לשעבר יו”ר אגף ההסברה והתקשורת בהסתדרות הכללית.

במרכז פרשיה נוספת שנחשפה במסמכי פנדורה עומד שר האוצר-שלא-היה, ח”כ ניר ברקת (הליכוד). ברקת הוא בעל הון, לשעבר ראש עיריית ירושלים. במשך השנים נשאל לא פעם על עסקיו והונו, והצהיר שוב ושוב שהעביר את נכסיו לנאמנות עיוורת וכי הוא אינו מעורב יותר בפעילות העסקית באמצעותה צבר הון הנאמד במאות מיליוני דולרים.

התחקיר של שומרים, שנפתח בעקבות מסמכי פנדורה, מעלה שורה של ממצאים הנוגעים לאותה פעילות עסקית. כך מתברר, כי עד שנבחר לכנסת ב-2019, המשיך ברקת להחזיק במניות של כמה חברות ולפחות במקרה אחד גם תקשר באמצעות עורכי דינו עם אחת מהן בעת שנערכה בה בדיקת נאותות. לאחר שנבחר לכנסת הוא העביר את המניות לאחיו אלי ברקת, וזאת בניגוד להנחיות ועדת האתיקה של הכנסת, הדורשות “חברת נאמנות ציבורית”.

המתנחלים רושמים נכסים באיי הבתולה

פרשייה נוספת שנחשפה בהדלפת הענק של מסמכי פנדורה היא שמתנחלים רושמים נכסים… במקלטי מס באיי הבתולה שבים הקריבי. עוד עולה מהתחקיר של העיתונאי אורי בלאו, שהתנהלות רשלנית של המתנחלים בכל הנוגע לניהול חברות שדרכן החזיקו בנכסים בירושלים המזרחית שתחת כיבוש ישראלי יצרה להם תסבוכת משפטית. בשל אי תשלום אגרות ומיסים, כמה מהחברות הרשומות באיי הבתולה נמחקו ולפי החוק המקומי רכושן הולאם בידי הממשלה המקומית.

במילים אחרות: על הנייר הייתה ממשלת איי הבתולה הבריטיים במשך כמה שנים (ולפי התחקיר: ייתכן שבחלק מהמקריים עדיין), הבעלים של נכסים במזרח ירושלים המאוכלסים במתנחלים. יו”ר עטרת כהנים, מתי דן, חשף בתצהיר שהגיש באיי הבתולה עד כמה קשה הבעיה מבחינת העמותה. דן כתב כי לפי ייעוץ משפטי שקיבל, החברה חייבת להיות ישות משפטית רשומה ופעילה כדי להחזיק בנכסים.

יצוין שאחת החברות שנמחקו ניהלה בישראל במשך שנים תיקים משפטיים סביב נכסים שהוחכרו מהפטריארכיה היוונית. נציגיה, ככל הידוע, לא דיווחו לבית המשפט כי הם פועלים מטעמה של ישות שנמחקה. עוד פרט מעניין שעולה מהתצהיר הוא שהדירות הוחכרו לחברה שנרשמה באיי הבתולה (ובפועל שימשה מסווה לפעילות עמותת המתנחלים עטרת כהנים) בידי הימנותא, שהיא חברה בת של הקרן הקיימת לישראל.

“פרשיות” כתבנו? בניגוד למדינות אחרות, אין למאות הישראלים המוזכרים ב”מסמכי פנדורה” ממה לחשוש. גם בחשיפות הקודמות מסוג זה (היו לפחות חמש כאלה), מעטים נחקרו ואף פחות נתנו את הדין. כך זה עובד במדינת ההון בשלטון.

עוד בנושא: https://www.hashomrim.org