fbpx

ב-28 בספטמבר 1864 הוקם בלונדון האינטרנציונל הראשון ; הארגון הבינ"ל הראשון של ארגוני הפועלים

יום בהיסטוריה סוציאליסטית

ב-28 בספטמבר 1864 הוקם בלונדון האינטרנציונל הראשון – בשמו המקורי "ההתאגדות הבינלאומית של העובדים". האינטרנציונל היה לארגון הבינלאומי ראשון של ארגוני פועלים שהוקם בעקבות קריאתו של קרל מרקס ופרידריך אנגלס ב"מניפסט המפלגה הקומוניסטית" שפורסם ב-1848: "פועלי כל הארצות התאחדו". האינטרנציונל מתבסס על תפיסתו של מרקס לפיה במסגרת המשטר הקפיטליסטי הגלובלי הזיקה בין הפועלים בכל העולם עולה על חזקה מן ההשתייכות הלאומית או הדתית, וכי רק במאבק מעמדי משותף יצליחו הפועלים לגבור על החברה הבורגנית. כאמור, האינטרנציונל הראשון נוסד ב-1864, אך הוועידה הראשונה נערכה כעבור שנתיים בעיר ז'נבה והוא התקיים כעשר שנים. מרקס היה בין יוזמיו ומנהיגיו ועודד וחיזק את הפועלים להיאבק במדינותיהם למען חקיקה סוציאלית ושיפור תנאי חייהם ועבודתם. הארגון כלל ארגוני פועלים ממספר ארצות אירופה ובהם פעילים סוציאליסטים, רפובליקנים ואנרכיסטים. אף על פי שלמרקס לא היה חלק בארגון הישיבה הראשונה בלונדון, הוא נבחר לאחד מ-32 חברי המועצה הכללית הזמנית ובמקביל קיבל על עצמו את הנהגתו. מאוחר יותר, חילוקי-דעות בין מרקס לבין האנרכיסט הרוסי מיכאיל באקונין בהנהגת האינטרנציונל, הובילו לפיצול בין "המרקסיסטים" ל"באקוניסטים". האינטרנציונל הראשון נחשב לגורם מרכזי ביצירת הקומונה הפריסאית ב-1871, שלטון העובדים הראשון בתולדות האנושות.

בתמונה: אולם סן מרטין בלונדון

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן