fbpx

שישה מיליון מחוסנים בישראל: לפתוח בדיאלוג עם הלא-מחוסנים

כדי להגביר את שיעור המחוסנים, חשוב שנשים לב: לא כל הלא-מחוסנים הם מתנגדי חיסונים

בחודשים האחרונים מסתמן שסע חדש בחברה הישראלית: בין תומכי החיסונים למתנגדיהם. שיח מתנגדי החיסונים, המתנהל ברובו בקבוצות פייסבוק ווטסאפ, ניזון מתיאוריות קשר, מפיסות מידע שהוצאו מהקשרן וממידע כוזב שמקורו לעתים קרובות באתרי אינטרנט מפוקפקים. למותר לציין, מידע זה איננו מהימן ולא נבדק בכלים מדעיים.

האוניברסיטה האמריקאית, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (או בראשי התיבות באנגלית MIT), פרסמה באחרונה מדריך לשיח עם מתנגדי חיסונים, או עם אנשים שחוששים להתחסן. המדריך נפתח באבחנה חשובה: "לא כל הלא-מחוסנים הם מתנגדי חיסונים". לפי הסקר שערך MIT, 14% מהאמריקאים הם מתנגדי חיסונים במלוא מובן המילה, ו-16% נוספים מן האמריקאים נמצאים ב"מחנה הנייד" החושש להתחסן. לפי הסוציולוגית זיינפ טופקצ'י, רבים מן החברים בקבוצה זו אינם משוכנעים כי המגפה קטלנית וכי החיסון אינו מסוכן, ומחכים למידע נוסף על אודות המתחסנים לפני שיחליטו אם להתחסן בעצמם.

באותו סקר נמצא כי 20% מהאמריקאים חוששים לקבל את החיסון כי הוא "חדש מדי", אך רק 4% מהאמריקאים מתנגדים לחיסונים באשר הם. המדריך של MIT מבקש לקעקע את הדימוי המקובל בארה"ב של מתנגדי החיסונים כקבוצה אחידה של "לבנים, כפריים ודתיים". לפי המדריך, הבהלה (המוצדקת) ממגפת הקורונה מקשה על תומכי החיסונים לזהות ולהבין את ההבדלים הקיימים בקרב ציבור הלא-מחוסנים.

גם בישראל, ראוי שנדע להבחין בין מתנגדי החיסונים האידיאולוגיים לבין אלה שטרם התחסנו. טשטוש הגבולות ביניהם מקשה על מאמצי השכנוע ופוגע במאבק במגיפה. מתנגדי החיסונים האידיאולוגיים, הנמנים בחלקם עם קבוצות חברתיות חזקות, תופסים את עיקר תשומת הלב הציבורית. אולם ראוי להקדיש את זו בעיקר להססני החיסונים הרבים, שנמנים בחלקם הגדול עם השכבות המוחלשות.

המלצה נוספת של MIT עוסקת בעיקר בדרך ארץ ובשיחה נעימה ומכבדת: "היה אדיב או לפחות מנומס. זהה את המכשול ונסה להבין מה האדם מולך אומר ומתכוון. התאם את הטיעון שלך לאדם הספציפי עמו אתה מדבר".

דניאל קרויסמן, רופא מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, פרסם באחרונה מחקר המראה כי "שפת בעלות" יעילה יותר בעידוד התחסנות. לדבריו, ביטויים כמו: "דרוש את החיסון שלך", או "החיסון כעת זמין עבורך", יעילים יותר בשכנוע אדם מהסס מאשר סנקציות ואיומים. כמובן, מדובר בגישה אמריקאית מאוד, המתאימה לציבור האמריקאי ובמיוחד לבני הגיל השלישי, כפי שקרויסמן עצמו הודה. עם זאת, ראוי לתרגם את הרעיונות שעומדים בבסיס מחקרו של קרויסמן למחקר מקומי בישראל, שיסייע בבניית שפה המתאימה לציבור הישראלי, והמתמודדת עם החששות והערכים לפיהם הוא פועל.

בארץ, ספג משרד הבריאות ביקורת ברחוב הערבי לאחר שפרסם סרטון שנועד לעודד אזרחים ערבים להתחסן. הסרטון בנוי על הדימוי האוריינטליסטי של הערבים כבני אדם בורים, נלעגים ומסורתיים. בסרטון מוצגת סבתא ערבייה סטריאוטיפית, שנאלצים לדחוק בה להתחסן ולהגן על עצמה. הסרטון רווי בוז כלפי הציבור אותו הוא מבקש לשכנע, ובאופן לא מפתיע עורר בקהל היעד בעיקר כעס וניכור. גולשים ערבים רבים כתבו בתגובות לסרטון כי לא כך ישתכנעו המהססים לקבל את החיסון.

לפי נתוני משרד הבריאות, עד 6.9 התחסנו במנה הראשונה 5,995,710 ישראלים; 5,494,203 קיבלו את המנה השנייה; ו-2,350,440 התחסנו במנה שלישית. בראש טבלת היישובים האדומים נמצאים: היישוב החרדי רכסים (אשכול חברתי-כלכלי 2); חצור הגלילית (אשכול חברתי-כלכלי 4); כעביה-טבאש-חג'אג'רה (אשכול חברתי-כלכלי 3), בני ברק (אשכול חברתי-כלכלי 2) ואופקים (אשכול חברתי-כלכלי 3).

מנתונים אלה עולה כישלון חריף בהגדלת שיעור המתחסנים בקרב אוכלוסיות ממעמד כלכלי-חברתי נמוך וביישובי ספר. כישלון זה מדגיש את הצורך ביצירת שפה חדשה עבור אוכלוסיית היעד: ערבית, חרדית או עניה. סרבני החיסונים ברובם אינם מאמינים בתיאוריות קשר: אלה אנשים שהממסד אינו מצליח או אינו מעוניין לדבר איתם, ובמקרים רבים הם סובלים משוליות חברתית כפולה – גיאוגרפית וחברתית. עם ציבורים אלה חיוני לנהל שיח סבלני על סולידריות ובריאות.

צעיר שהתחסן בשבוע שעבר נגד נגיף הקורונה (צילום: מד"א)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן