אבי האומה הויאטנמית ומשחרר ויאטנם ; הו צ’י מין מת ב-2 בספטמבר 1969

היום ב-2 בספטמבר 1969 נפטר המהפכן הווייטנאמי הו צ’י מין, המכונה כעת בווייטנאם “אבי האומה”. הו נולד ב-3 במאי 1890 כנגויין סינג קונג בכפר קטן במרכז המדינה, עבד כטבח בספינות משא וחיי בלונדון ובפאריז. הוא נמנה עם מייסדי המפלגה הקומוניסטית הצרפתית (צרפת האימפריאליסטית שלטה אז ב”הודו-סין”, שכללה את וייטנאם, קמבודיה ולאוס). מאוחר יותר למד במוסקבה והיה שליח של האינטרנציונל הקומוניסטי במזרח הרחוק. ב-1930 הקים במושבה הבריטית דאז, הונג קונג, את המפלגה הקומוניסטית של וייטנאם ונעצר על ידי הבולשת הקולוניאלית.

הוא שוחרר ב-1933 ושב לברית המועצות כדי לשוב לסין כעבור חמש שנים, כדי לפעול לצד המפלגה הקומוניסטית שבהנהגת מאו. ב-1941, כאשר וייטנאם נכבשה בידי האימפריאליזם היפני הוא שב למולדתו והקים את תנועת הוייט-מין שנלחמה נגד הכובש היפני ומשתפי הפעולה מטעם ממשלת צרפת של וישי הפרו-נאצית. באותה תקופה נודע בכינויו המחתרתי “הו צ’י מין” – הנאור. עם כניעת יפן ב-1945 הנהיג הוא את הרפובליקה הדמוקרטית של וייטנאם ונבחר לנשיאה ב-2 במאי 1946.

צרפת האימפריאליסטית סירבה להכיר בעצמאות וייטנאם, וכוחות הווייט מין הפנו את מאבקם נגדה. מאבק אכזרי זה נמשך עד 1954 במהלכו נלחם הצבא הווייטנאמי בעיקשות עד להבסת צבא צרפת. צרפת ויתרה על הודו-סין, אך ועידת ז’נבה שהתכנסה באותה השנה החליטה על “חלוקה זמנית” של וייטנאם לשתי מדינות, כאשר החלק הצפוני יהיה בשליטת הווייט-מין בראשות הו צ’י מין שהחל לפעול לביסוס השלטון הסוציאליסטי בצפון, אולם מעולם לא ויתר על חלום איחוד וייטנאם תחת הנהגת המפלגה הקומוניסטית. האימפריאליזם האמריקאי נדחף לווייטנאם במקום הצרפתי וכך מסוף שנות ה-50 ועד לנסיגת הכוחות האמריקאים ב-1973, העם הוויטנאמי נאבק לשחרורו לאיחוד המדינה. הו צ׳י מין נפטר ב-1969 טרם הספיק לראות את חלומו לאיחוד וייטנאם תחת שלטון סוציאליסטי. לאחר האיחוד, העיר סייגון, ברית דרום וייטנאם לשעבר, קיבלה את השם “העיר ע”ש הו צ’י מין”.

ההיסטוריון הצרפתי אלן רוסיו על הו צ’י מין, מתוך אתר “הגדה השמאלית”:

http://hagada.org.il/…/40-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7…/