fbpx

ממשלת בנט-ליברמן אינה מעוניינת להתמודד עם משבר הדיור המעמיק

ב-12 החודשים האחרונים נרשמה עליה של 7.2% במחירי הדירות

ב-12 החודשים האחרונים נרשמה עליה של 7.2% במחירי הדירות. כך עולה ממדד מחירי הדיור של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם לאחרונה (15.7). על פי "דה מרקר", בכנס קבלנים בחודש שעבר, השתתף שר השיכון החדש זאב אלקין ולשם שינוי אמר את האמת. כשהתבקש להגיב על העלייה המסחררת במחירי הדירות הוא הכריז לתומו שהמחירים ימשיכו לעלות בקצב דו-ספרתי במונחים שנתיים. "זה לא סוד שאנחנו נמצאים בסיבוב מחודש של משבר הדיור. אנחנו בדרך לעליית מחירים", הסביר. בהמשך דבריו חזר אלקין לעשתונותיו הפוליטיים והאשים את הממשלות הקודמות שלדבריו "פספסו" את הטיפול בעליית המחירים.  מעניין מי כיהן כשר בממשלות הקודמות? הייתכן שהיה זה זאב אלקין?

שרת הפנים איילת שקד (גם היא כיהנה כשרה בממשלות הקודמות) הוסיפה: "משבר הדיור זה המשבר הקשה ביותר שמדינת ישראל תצטרך להתמודד איתו. השנה האחרונה הייתה קטסטרופלית בצורה קיצונית, ולמעשה אנחנו לפני קטסטרופה גדולה יותר". כך, עשור לאחר המחאה החברתית ההמונית שפרצה על רקע יוקר הדיור (ר' מאמר באתר זה ובעמ' 6 בגיליון השבוע של "זו הדרך"), שבה השאלה לזירה הציבורית בכל חריפותה.

עליית מחירי הדיור והעדר החלופה של דיור ציבורי מסובסד המיועד לשכבה רחבה באוכלוסייה, גורמים לכך שבישראל נטל ההוצאה על דיור גבוה במיוחד, בעיקר בקרב העובדים והאזרחים החיים בעוני. כפי שעולה מנתוני הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD), בישראל יותר ממחצית (54.1%) ממשקי הבית בשני העשירונים התחתונים של ההכנסה מוציאים יותר מ-40% מהכנסתם הפנויה על דיור. נטל הוצאה כבד זה פוגע ברמת החיים ובאפשרות לממן הוצאות נדרשות אחרות.

ועוד: משבר הקורונה, שגרם לפגיעה בתעסוקה ובהכנסות בעיקר של שכירים בעלי הכנסה נמוכה, רק החמיר את המצב, והגדיל את הקושי של העובדים ובני משפחותיהם להשיג דיור איכותי ובמחיר סביר. עקב זאת, גובר ההכרח לנקוט במדיניות מתקדמת וחברתית שתאפשר

דיור יציב, ראוי ובר-השגה לכלל האוכלוסייה, ובפרט למעמד העובדים שהוא רוב האוכלוסייה בישראל. אלא שבישראל כמו בישראל – הדיור הציבורי הוזנח לאורך עשרות שנים, וכעת שיעורו נמוך מאוד (פחות מ-2% מסך הדירות בישראל). הדירות במצב תחזוקתי לקוי, הקריטריונים לזכאות מחמירים מאוד, רשימות ההמתנה מתארכות ונמשכים הפינויים המשליכים דיירים לרחוב. כמו כן, מזה שנות דור המדינה הפסיקה לבנות דירות לרכישה עבור מחוסרי הדיור ואף קבלת משכנתה נעשתה בלתי אפשרית עבור כ-90% מהשכירים.

בדומה למדיניות שנקטו בשנים האחרונות ממשלות הימין בראשות בנימין נתניהו, מסתמן כי גם הממשלה החדשה ממשיכה לדבוק במדיניות דיור קפיטליסטית ניאו-ליברלית של "שוק חופשי", תוך התבססות על בנייה פרטית והתעשרות הקבלנים. בקווי היסוד של הממשלה, בהכרזות שהשמיעו עד כה שרי הממשלה החדשה, בהצעת התקציב ובחוק ההסדרים המוצע לא באה לידי ביטוי מחויבות כלשהי לשינוי מדיניות ולהעמדת חלופה ל"כוחות השוק" – קרי: דיור ציבורי או בבניה ללא מטרות רווח.

כל עוד לא יהיה שינוי במדיניות הממשלתית, ימשיכו ההתבטאויות מצידם של שרי הממשלה על משבר הדיור להוות אמירות ריקות, והמחויבות הממשלתית לדיור בר-השגה לכלל האוכלוסייה, יהודים וערבים כאחד ולעובדים בפרט, תמשיך להיות בבחינת אות מתה. בינתיים תאגידי הבנייה הגדולים מחייכים כל הדרך אל הבנק.

 

הפגנת דיירי הדיור הציבורי (צילום: פורום הדיור הציבורי)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן