fbpx

לעצור את עסקת הנפט: ההסכם עם האמירויות צפוי להעשיר קומץ בעלי הון ולסכן את הסביבה

הזרמת כמויות אדירות של נפט בצינור קצא"א תעלה משמעותית את הסבירות לדליפה במפרץ אילת, באשקלון או בנגב

עשרות תושבי אשקלון ופעילים סביבתיים הפגינו בשבוע שעבר (17.6) מול בניין העירייה נגד העסקה שנחתמה בין ישראל לבין איחוד האמירויות להובלת נפט אמיראתי מאילת לאשקלון בצינור קצא"א. לדברי המפגינים, שהניפו שלטים בהם נכתב "עסקת הנפט הורגת את אשקלון" ו"קצא"א נפשנו", ההסכם עלול לגרום נזקים סביבתיים, בריאותיים וכלכליים קשים בישראל, והרווחים ממנו יתגלגלו לכיסיהם של בעלי הון ולא לקופה הציבורית.

עסקת הנפט, שנחתמה באוקטובר 2020 בעקבות הסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות, תאפשר להוביל נפט אמיראתי מהמפרץ הפרסי לצרכניות הנפט באירופה דרך ישראל, תוך עקיפת תעלת סואץ. הנפט יוזרם מהים האדום לים התיכון בצינור הנפט של קצא"א (קו צינור אירופה-אסיה), שהוקם כמיזם ישראלי-איראני משותף בשנות ה-60, בתקופת  שלטונו של השאה. מטרתו של ההסכם החדש היא להציב את קצא"א כמתחרה של תעלת סואץ בתחום הובלת הנפט, שכן הצינור יוכל לקלוט נפט אף ממכליות ענק שגודלן אינו מאפשר להן לשוט בתעלה.

עם זאת, הזרמת כמויות אדירות של נפט דרך ישראל טומנת בחובה סכנות רבות של דליפת נפט ואסונות אקולוגיים וכלכליים, הן במפרץ אילת ובאשקלון והן לאורך צינור הנפט. כזכור, באסון דליפת הנפט בשמורת הטבע עברונה בשנת 2014, זרמו מיליוני ליטרים של נפט לנחל. נמל אילת צפוי להפוך למעשה לנמל נפט, מה שיעמיד בסכנה גדולה את שונית האלמוגים ואת חופי הרחצה הפופולריים בעיר. אירוע דליפת נפט עלול לפגוע באופן אנוש בתחום התיירות באילת, עליו מתבססת כלכלת העיר. נוסף על כך, דליפת נפט בהיקף נרחב עלולה להוציא מכלל שימוש את מפעל התפלת המים ואת תחנת הכוח באילת.

תחקיר "זמן אמת" ששודר באחרונה בתאגיד השידור הציבורי "כאן" חשף את מצבו מעורר הדאגה של הצינור של קצא"א, שהונח לפני כשישה עשורים וסובל משחיקה חמורה. רק בעשור האחרון אירעו 16 מקרי דליפה בצינור, כאשר הדליפה בעברונה היא החמורה שבהם. עוד עלה מהתחקיר כי משרד האנרגיה והמשרד לאיכות הסביבה, האמור להתריע ולטפל בדליפה אפשרית של נפט, לא ידעו מראש על עסקת הנפט עם האמירויות ולא נערכו לה. ציוד החירום הקיים בישראל לטיפול בתרחיש של דליפת נפט הוא מיושן מאוד ואינו מסוגל להתמודד עם כמויות הנפט האדירות הצפויות לזרום בצינור. לדברי הפעיל הסביבתי והמומחה לאנרגיה אמנון פורטוגלי, אסון דליפת נפט בישראל הוא רק עניין של זמן מרגע שייצא ההסכם אל הפועל.

 מי ירוויח מההסכם?

עסקת הנפט בין ישראל לאמירויות תוכננה למעשה עוד לפני הסכם הנורמליזציה. אדריכל ההסכם הוא בעל ההון המרוקאי היהודי יריב אלבז. אלבז הוא חברו של מאיר בן שבת, יו"ר המועצה לביטחון לאומי ומקורבו של נתניהו, שתיווך יחד עמו את המפגש בין נתניהו לבין שר החוץ של מרוקו ואת הסכם הנורמליזציה בין המדינות. אלבז אף ניסה בעבר, ללא הצלחה, לרכוש את ערוץ 10 – על אף שאינו אזרח ישראל.

עוד בטרם חתימת ההסכם המדיני בין ישראל לאמירויות, הקים אלבז חברה חדשה בגיברלטר. חברה זו, יחד עם חברה ישראלית בבעלות אנשי העסקים יונה פוגל ומלאכי אלפר וחברה נוספת בבעלות משפחת המלוכה האמיראתית, הקימו שותפות בשם "מד-רד לאנד ברידג'". "מד-רד" משתתפת כמתווכת בעסקה בין ישראל לאמירויות וצפויה לגרוף חלק ניכר מהרווחים מהסכם הנפט, שפרטיו נותרו חסויים. במילים אחרות, בעלי הון ישראלים, מרוקאים ואמיראתים צפויים להתעשר על חשבון איכות הסביבה והבריאות של אזרחי ישראל. כל זאת כאשר הנפט כלל אינו מיועד לישראל עצמה, והיא תתפקד אך כצינור להעברת מיליוני חביות נפט מהמפרץ הפרסי לשוק האירופי.

עסקים חשאיים

העילה החוקית לסודיות האופפת את ההסכם היא החיסיון המוטל על פעילותה של קצא"א, שהיא חברה ממשלתית, מאז 1968. בעקבות המהפכה באיראן ב-1979, השתלטה ישראל על חלקה של איראן בחברה, והרפובליקה האסלאמית תבעה מישראל פיצויים. המאבק המשפטי בין איראן לבין ישראל שימש תירוץ להארכת החיסיון על פעילותה של החברה. כפי שקורה לעיתים קרובות בישראל, צביעת פעילות החברה בצבעים של "ביטחון המדינה" מאפשרת להשתיק את השיח הציבורי בנושא. אולם הסיבות האמיתיות להסתרת פרטי ההסכם טמונות כנראה בחשש מעימות עם מצרים, שההסכם צפוי לפגוע ברווחיה מתעלת סואץ, ובחשש מביקורת ציבורית על מחיריה הסביבתיים של התוכנית בישראל.

עסקת הנפט עם האמירויות מקריבה איפוא את האינטרסים של תושבי אילת, אשקלון והנגב למען שורת הרווח של קומץ בעלי הון זרים ומקומיים. עסקה זו, שעלולה להמיט אסון סביבתי כבד, מוכרחים לעצור מיד.

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן